"מיגו" בדמאי לעניין מצווה
"משנה: שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן. אכל דמאי... מזמנין עליו. אכל טבל... אין
מזמנין עליו" (ברכות מה.) - הא לא חזי ליה?כיון דאי בעי מפקר להו לנכסיה והוי עני
וחזי ליה, דתנן מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי...(ברכות מז.).

מהלך סוגיא דומה של היתר דמאי נמצא בכמה עניינים: לגבי היתר זימון (צוטט
למעלה), פינויו בשבת מצד מוקצה (שבת קכז:), כשרות לעירוב (עירובין לא), יציאה ידי חובה במצה לפסח (פסחים לה.), אתרוג בסוכות (סוכה לה:).
בכל המקרים האלו צריך להבין איך פועל המיגו. פה לא שייך לומר כמו שמבארים לעניין דיני זכייה, שהרי פה אין זה לעניין זכייה, ולא שייך לומר לגבי הקב"ה שאני כמעט שייך בזה, כיוון שסוף סוף אינו שייך בזה. ועוד שאין הטענה פה פועלת לכתחילה אלא רק בדיעבד (ראה תוס' פסחים לה: ד"ה "יוצאין בדמאי"), ובזכיה פועל לכתחילה לזכות לחבירו.
עוד צריך להבין למה בכל הסוגיות הנ"ל מדובר רק בדמאי ולא במעשר עני או פאה לדוגמא, שגם בו לכאורה היה נכון לומר כן.
עוד יש להבין למה לא נחלקו על זה חכמים דרבי אליעזר (נדרים פד) שסוברים שאדם לא יבוא להפקיר נכסיו מחשש שאחרים יזכו בהם, ובכל זאת פה
מודים שיצא ידי חובה.

לכן נראה לומר שפה זו סברא חדשה. הסברא היא שבכל המקרים לעיל לעניין יציאה
יד"ח במצווה שלא יוצאים יד"ח במצווה הבאה בעבירה, זה שייך גם במצוות דרבנן (בכל הסוגיות דלעיל נאסר טבל והגמרות מעמידות אפילו בטבל טבול מדרבנן מעציץ שאינו נקוב), שהרי כיוון שנאסר מדרבנן יש פה פגם במצווה. אבל בדמאי יש דין יוצא דופן שהאיסור דרבנן אינו גמור, וכדברי רש"י בכמה מהסוגיות הנ"ל: "השתא נמי חזי ליה - דחומרא דרבנן בעלמא הוא, דרוב עמי הארץ מעשרין הן".

ולכן, כיוון שאינו אלא חומרא דרבנן בעלמא, ועוד שבפועל יש לו דרך להפטר ממנה ולכן אי אפשר לומר שמ"מ הדבר
לגמרי אסור עליו –אין כאן מצווה הבאה בעבירה. אין זה תלוי בהפקר בפועל,אלא
שהאפשרות להפקיר בפועל ולזכות היא סימן שהאיסור דרבנן אינו גמור ואינו אלא
חומרא. אבל במקומות שהאיסור כרגע על האדם הוא איסור גמור (כמו במעשר עני,
שאם יאכלנו כעת יהיה גזלן גמור מהעניים)יש פה מצווה הבאה בעבירה עד שיפקיר
נכסיו בפועל ויהיה עני.
לעניין שבתנראהשלאגזרואיסורמוקצהאלאבדברשאינוראוילולגמרי,אבל דמאי
הראוי לו כדביארנו לא גזרו,שאינו מקצהו לגמרי מדעתו (ויש עוד סיבות להתיר בו,ראה
תוס' שבת קכז: ד"ה "דאי בעי מפקר לנכסיה").