1] מדברי ה'מאירי' מובן, שבהתחלה כשהגמרא אומרת: ''מאי זיקין - כוכבא דשביט'' , הכוונה למה שאנו קוראים לו כך, ''קומט'' בלע''ז , כוכב עם זנב - שובל מאיר, שנראה פעם בכמה שנים, בעין רגילה, מהארץ. לזמן של כמה שבועות, או חודש או חודשיים, או יותר . ואחר כך, כשרב הונא בריה דרב יהושע אומר: ''וילון הוא דמקרע ''וכו' הכוונה למה שקורין בלשון העממית :''כוכב נופל'' ובלשון המקורות: 'כמין כוכב שרץ ממקום למקום' . ''מטאור'' או ''מטאוריט'' בלע''ז . אבן או סלע שנמשכים לכדור הארץ, וכשחוצים את השכבה העליונה של האטמוספירה, נוצר כאילו ''קרע'' במארג חלקיקי האויר שם. ומהחיכוך העצום מתלהטת האבן ונשרפת כליל או מתקטנת, וזה חלק ממערך ההגנה שיצר הבורא ברוך הוא להגן עלינו . וכן יש מאחוריו, האור כמו פס, שרואים למשך שניה או 2 או 3 שניות, שזה ''התלהבות האויר'' כלשון המאירי .
2] ''וילון הוא דמקרע ומחזי נהורא דרקיע''- ה'מאירי' מפרש, שהאור זה נראה כאילו נקרע חלק משטח הרקיע. ה''וילון'' מנוי כרקיע הראשון במאמר ריש לקיש במסכת חגיגה . ולפי פי' התוס' שם והרב המלבי''ם, הכוונה לשכבות האטמוספירה . זה כמו וילון שקוף שעוטף את כדור הארץ . וה''ערוך'' פי' 'וילון' שזה כמו וילון שפרוס לפני כל הפתחים, כך אנו רואים את הרקיע הזה לפני כל הרקיעים . וריש לקיש דרש עליו את המקרא בישעיהו: ''הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת'', כי האטמוספירה בכללותה והשכבות העליונות שלה , מגינות עלינו מקרינה קטלנית ומאבנים נופלות, [כמ''ש לעיל בסעיף 1] ועל ידי כך יכולים להתקיים חיים על הארץ וישוב העולם.
3] הלשון :''זיקין'' מפרש 'בערוך' בשם רב האי גאון : 'אש שמקדחת למעלה , ונראה לה אור, כעניין שנאמר:[ישעיהו] ''קודחי אש מאזרי זיקות'' וכו' ''בזיקות בערתם'' . וכן שם במפרשים, ש'זיקות' הם ניצוצי אש. עוד נראה לפרש, ש'זיקין' על שם שזו מציאות חומרית דקה וזמנית,וכמו שמצינו שהרוח המנשבת קרויה בלשון חכמינו: ''זיקא''. שה'הילה' שסביב כוכב השביט, וה'זנב' - השובל המאיר הגדול שלו, הם מציאות של אדים, או גזים או חלקיקים, ומציאות זמנית, שנוצרת כשהוא מתקרב לחלק הפנימי של 'מערכת השמש'. ואחר שהוא חוזר ומתרחק, זה נעלם, ונשאר רק גוף כוכב השביט עצמו, שעשוי בעיקר מקרח קפוא, וסימנך: ''שביט'' בגימטריה: ''קרח אחד''.
4] וגמירי דלא עבר כסלא דאי עבר חרב עלמא - תצפית למקומו של כוכב השביט המשתנה בשמים מלילה ללילה ומשבוע לשבוע,על רקע וביחס למזל 'כסיל' שהוא גדול ומאיר, ונח לצפות במסלול של השביט ביחס אליו. שכך הדרך לצפות בשינויים במקומו הנצפה של כוכב לכת , ביחס למזל של כוכבי שבת שהם לא משנים את מקומם כל השנה בגובה הזוית מעל אופק דרום בקו רוחב אחד בארץ . נראה שהשביט לא משנה הרבה מקומו הנצפה ביחס ל'כסיל' אלא או מעליו או מתחתיו, כלומר לא ישנה הרבה מקרוב לשיפולי רקיע לרום רקיע . כי השביט הוא כוכב לכת קטן שחולף לידינו [בשעה שאנו רואים אותו בעין רגילה מכדור הארץ]בדרכו לעבור ליד השמש, ולכן מסלולו לא יהיה נטוי הרבה ביחס למישור שבין הארץ לשמש שקרוי ''מישור המילקה'' - כך נראה לפרש . דאי עבר חרב עלמא - כלומר , ולכן זה לא יקרה. כי כבר נשבע ה' לאחר המבול שלא יחריב את העולם ושלא ישתנו סדרי עונות השנה, כמו שכתוב בפרשת נח . ונראה שהכוונה כאן בגמרא להרגיע נגד הוברי שמים למיניהם מהאומות, שכשהשביט היה מופיע היו מפחידים את הבריות שכביכול הגיע סוף העולם .