התקשינו בלימודנו -
הרי רש"י כתב בתחילה שיש להודיע למקבל המתנה בטרם יקבלנה על המתנה שאתה עומד לתת לו, ולכן ה' הודיע לעמ"י על השבת.
וז"ל רש"י מסכת שבת דף י עמוד ב
"צריך להודיעו - [לפני הנתינה -] מתן פלוני אתן לך, וזהו דרך כבוד, דשמא יתבייש לקבלה, ומתוך כך מתרצין בדברים ואינו בוש בדבר
[אחרי הנתינה -] וכן אם נתנה בביתו שלא מידיעתו צריך להודיעו שמידו באה לו, שמתוך כך יהא אוהבו".

הגמ' שאלה בנוגע למשה וקירון עור פניו -
"איני והאמר רב חמא (בר) חנינא הנותן מתנה לחבירו א"צ להודיעו שנאמר (שמות לד, כט) ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו?
לא קשיא הא במילתא דעבידא לאגלויי הא במילתא דלא עבידא לאגלויי.
והא שבת דעבידא לגלויי? מתן שכרה לא עביד לגלויי". ע"כ.

כל שאלת הגמ' היא לסיבה השניה שברש"י - שיש להודיע גם לאחר נתינת המתנה כדי שיאהבנו. וע"כ שואלת הגמ' למה ה' לא הודיע למשה לאחמ"כ? והתשובה - זה ממילא עתיד להתגלות.

אבל לטעם שכתב רש"י בתחילה שיש לגלות לפני נתינת המתנה - לא מובן מדוע ה' לא גילה למשה בטרם יתן לו?
ואם תאמר כפי שכתב במהר"ץ חיות שכאן לא שייך שמא יתבייש במתנה מהקב"ה, שהרי ממילא הכל מאת ה', לא מובן אז מדוע היה צריך ה' להודיעם על השבת - הרי ממילא הכל מאת ה'?