"בעון חלה - אין ברכה במכונס ומארה משתלחת בשערים... שנאמר: ...והפקדתי עליכם בהלה את השחפת... וזרעתם לריק זרעכם ואכלוהו אויביכם. אל תקרי בהלה, אלא בחלה".
א. רש"י מפרש: והפקדתי - כמו "לא נפקד ממנו איש". אמעט מה שעליכם, שכנסתם כבר".
בדרך כלל הבניינים מוספים לשורש משמעות חיצונית: פעיל / סביל, פועל יוצא / עומד, פעולה קלה / כבידה.
אך לעתים הבניין משנה את משמעות הפועל. לדוגמה: ספ"ר: פָּעַל / נפעל = מנה. פיעל / פועל / התפעל = גזז שיער.
השורש פק"ד הוא בין השרשים שיש להם משמעות בכל הבניינים, אך המשמעות משתנה ביניהם: פעל = מנה. נפקד = חסר (ההיפך מפעל!). הפעיל / הופעל = שם תחת אחריותו ומינה אותו. פיעל / פועל = ציווה. התפעל = הצטרף לקבוצה (כמו התפקדות למפלגה).
פשט הפסוק "והפקדתי עליכם" = אמנה עליכם. אשלח את המחלות.
אך רש"י מבאר שדרשת הגמרא היא ע"פ משמעות נפעל. אחסיר מכם את התבואה בעוון החלה.
אגב, בפרשת פקודי יש שימוש בשני צורות סביל: פקודי = פעוּל, סביל פנימי של קל. אשר פוקד = פועל.
ולא בבניין נפעל המתבקש לפעולה קלה, מכיוון שאי אפשר להשתמש בו, כי משמעותו הפוכה.
ב. הגמרא דורשת "בהלה" = "בחלה". ניתן לבאר ע"פ חילוף עיצורים ממוצא לשון שווה, גרוניות. או ע"פ הצורה הפונטית של האותיות הקרובה מאוד, מלבד שהחי"ת סתומה והה"א פתוחה מעט.
טוען....
הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים:
משתמש מחוברמומחהמנהלתקנון הפורום