"ואל יעלו על לבך הזיות כותבי הקמיעות, ומה שתשמע מהם או תמצא בספריהם הטיפשיים, שמות שהם מצרפים אותם שאינם מורים על שום עניין כלל, וקוראים אותם שמות, ומדמים שהם צריכים קדושה וטהרה, ושהם עושים נפלאות. כל הדברים הללו סיפורים שאין ראוי לאדם שלם לשמעם, כל שכן לסבור אותם".

— מורה נבוכים חלק ראשון, פרק סא, מהדורת הרב קאפח

מהעולה לי בסוגיא.
שכל הקמעות המודפסות
לא איתמחי גברא ולא אתמחי קמע.

אשמח לדעת
מה מקור הנושא של קמעות במשנה.