לשון המשנה
"רבי יהודה אומר , אף מקבלי פתקין"

רש"י
"ר' יהודה אומר אף מקבלי פתקין - של מלך למוסרם לרצים אף הם חייבים בהוצאתן אפילו לא נתקיימה מחשבתן כגון הוציאן על מנת לתתן לרץ זה ונתנו לזה כך לשון רבותי ולבי מגמגם" , מדוע לבו הקדוש של רש"י מגמגם ?

היות ומבחינת המלך , אין שום נפק"מ איזה שליח ימסור את הצו ליעד כל עוד הצו ימסר ומשכך פשוט שחייב.

הגמרא מסיימת
"רבי יהודה אומר אף מקבלי פתקין]:
תנא שכן לבלרי מלכות עושין כן"

רש"י
"שכן לבלרי מלכות עושין כן - בדעתו למוסרן לזה ואין מוצאו ודבר המלך נחוץ ומצא אחר ומוסרו לו" , הגמגום לא נותר ורש"י 'סוגר' את הדיון.

תוס' מביא הבנה אחרת בענין.

שבת שלום