שנינו הזורק מקצת דמים בחוץ חייב. וברש"י אפילו מחטאות פנימיות, ומבואר בסמוך דאף ר"א מודה ומטעם המבואר בגמ' דממקום שפסק מתחיל.

ויל"ע איך הדין בחטאת חיצונה לאחר שנתן מתנה אחת בפנים דשוב אין שאר המתנות מעכבות, ומ"מ שאר מתנותיה בכלל מצות זריקה הן, אם יזרוק עכשיו בחוץ, האם יהא חייב בחוץ משום דמתקבל בפנים כזריקה, או דכיון דיצא לאחר מתנה אחת שוב אין חייב על שאר מתנות בחוץ. וכן בקרבנות שניתן מהן שתים, איך הדין במתנה השניה שאינה מעכבת. ואם נאמר דאין חייב, א"כ נמצא דבמתנה שניה חייב בחוץ דוקא בחטאת פנימית. ופלא בעיני שלא נתפרש דין זה במשנה ובגמרא.

ולגבי שיירי הדם מבואר בסמוך דרק בפנימיות לחד מ"ד דמעכבי חייב בחוץ ולא קי"ל כוותיה. אבל לגבי מתנות שאחר מתנה ראשונה ברוב הזבחים לא נתפרש. ומשמע קצת ובפרט מהרמב"ם (פי"ט ממעשה"ק) דרק שיריים לא מיחייב עלייהו בחוץ אבל המשך המתנות כן. ובס' המפתח לא מצאתי מזה מאומה. ("כל תפילותיי מעודי הייתי נותן בעד דין מחודש אחד מהגמרא". הגר"ח מוואלוז'ין).