מי היה מאמין! זוכרים מתי התחלנו את מסכת שבת? – עם תחילת הקורונה! מאה חמישים וששה דפי המסכת חוו אתנו וצלחו עמנו יחד את התקופה הקשה הזו! אז מסתבר שכן, אנו יכולים…

"כל ישראל, עירובין!" – זה הזמן לעקוף את הקורונה ולהישאב חזרה אל ההתרגשות הגדולה שחווינו במעמדי סיום הש"ס בתחילת השנה

"בשבוע הבא מסתיימת הקורונה", שח לי מאן דהו ברצינות תהומית ביום שלישי שעבר.

כששאלתי למה כוונתו, התברר כי הוא יהודי הלומד דף היומי ומתעתד לסיים את מסכת שבת מחר בעזרת ד'. "התחלנו את מסכת שבת עם תחילת הקורונה", הסביר לי, "ונסיים אותה גם כן עם סיומה"…

אז בלי להיכנס להבטחה הסגולית של אותו לומד מאושר, קלטנו לפתע את המציאות מהפן השני. העובדה כי 'מסכת שבת' על מאה חמישים וששה דפיה, חוותה אתנו וצלחה עמנו יחד את התקופה הקשה הזו. בתקוה כי אכן נגמור עם זה.

אך מאידך, ישנו כאב נוקב שהועלה כבר כמה פעמים לאחרונה. למרבה הצער, הקורונה גבתה המון קרבנות גם בשדה הדף היומי – 'נעדרי דף היומי'. 'פצועי הדף'. 'מתמודדי הדף'… חורים והשלמות, קשיים ומהמורות…

הרבה מהלומדים – שבמחזורים כתיקונם היו מצליחים ללמוד את מסכת שבת כולה בשקיקה רבה, כאפקט של ההתלהבות הגדולה במעמדי סיום הש"ס וההתחלה הנפלאה שנחגגה בתחילת השנה (כן, השנה. תש"פ. מי מאמין שזה כל כך קרוב. נראה שכבר חלף עשור מאז…) – הפעם, מוצאים עצמם מדדים קצת מאחור עקב שיבושי סדרי החיים.

אמנם ישנם רבים וטובים שלא ויתרו לעצמם. שמרו היטב על הלימוד היומי בכל מצב. בימי סגר וימי בידוד, במלוניות ובקפסולות. כן הרגישו טוב, לא הרגישו טוב – את הדף היומי הם לא עזבו אף יום אחד. לא פסחו עליו ויהי מה; אחרים, שלא הצליחו להדביק את הקצב, דאגו להשלים, לכסות חורים. העיקר לא להישמט מהרכבת הנוסעת.

אדרבה, רבים סיפרו כי תקופה זו הקלה עליהם בלימוד הדף היומי. דווקא השגרה המקרטעת הטיבה להם. הם מצאו לעצמם יותר זמן ללמוד את הדף, לעומת זמני שגרה בהם עסוקים בסדרים אחרים.

טוב, מה שהיה היה. מחר פותחים דף חדש. מתחילים מסכת חדשה – מסכת עירובין. וזה חל בדיוק בימי הנופש, מה שאמור להקל על כל הטרודים והעסוקים.

אז כעת הזמן לעקוף את הקורונה ולהישאב חזרה אל ההתרגשות הגדולה שחווינו כולנו בעת 'סיום הש"ס', להתחיל מחדש את הלימוד. איש איש לפי דרגתו. המזורזים יזדרזו יותר, והנרפים מעט, יחלצו כעת מותניהם להתחיל ברעננות מחודשת; ותהיה זו זכות נוספת עבור כלל ישראל הזקוק לישועה, שכוח התורה יעמוד לנו למגן ולמחסה מכל צער וצוקה.

(אהרן ברגמן, 'המבשר')