שניהם היו תלמידי רבא, ומן הסתם בפומבדיתא. ובתחילת הדיון בגמרא על המשנה בעמ' ב, מובאת שאלת רב אדא לרבא, שהוא עונה עליה ששאלה זו כבר נשאל רב חסדא ע"י רמי בר חמא, ויש להניח שידע רבא על שאלה ותשובה זו מפני שרב חסדא היה מורו של רבא במחוזא ומן הסתם שמע זאת ממנו, וענה רב חסדא מה שענה. אח"כ מובאת הצעת רבינא להסבר הקושי במשנה.
א. לשם מה מובא כל הסיפור שרב אדא שאל את רבא וענה לו ולא ישירות כשאלה של רמי בר חמא לרב חסדא. מה מרויחים מהשתלשלות השאלה ?
ב. מניין מגיעה הצעת רבינא - האם לא מרבא רבו ? אם כן מדוע אין הדבר נזכר בפירוש שהציע בשם רבא ? האם רצה רבא להסתיר זאת כדי שלא ישתמע שחולק בהסבר המשנה על רבו רב חסדא ? וכי אסור או לא ראוי שיציע התלמיד הצעת הסבר שונה מזו של רבו בהעדר רבו ?
או שמא הסבר מבנה הסוגיה שונה ממה שהבנתי ?
אשמח לקבל הסבר מסודר על מבנה והשתלשלות הסוגיה הזו הנראית לי מעט תמוהה.