בתורה יש שלוש מקומות בהם אסרה להשתחוואה לעבודה זרה:
שמות פרק כ פסוק ד: "לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי"
שמות פרק לד פסוק יד: "כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי ה' קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא הוּא"
דברים פרק ה חפסוק "לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי"

הגמרא מביאה את דעת אביי ששלש השתחואות בעבודה זרה למה? אחת לכדרכה, ואחת שלא כדרכה ואחת לחלק .

על כך שואלת הגמרא שאיסור השתחוואה אנו למדים מהפסוק בדברים (יב,ל) שנאמר שם "וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם"?
ועונה: אחת לכדרכה ושלא כדרכה ואחת שלא כדרכה ואחת לחלק
והשאלה שלי: אז מה בא הפסוק "לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם" לחדש?