נימת כינור שנפסקה בשבת
לת"ק מותר לקשור
לר"ש מותר רק לענוב.

מניין שזו דעת ר"ש ?

א. כתוב מפורש בברייתא
בן לוי שנפסקה לו נימא בכנור ?
(תנא קמא אומרים) - קושרה.
ר' שמעון אומר....... - עונבה.

ב. זו הפיסקא האחרונה במסכת
רבי שמעון אומר מקום שהתירו לך חכמים
משלך נתנו לך שלא התירו לך אלא משום שבות:
שואלת הגמרא - תנא היכא קאי ?
ומתרצת הגמרא - התם קאי. (בסוגיא שלנו - נימת כינור שנפסקה)
דקאמר תנא קמא.....- קושרה
ואמר ליה רבי שמעון - עונבה
עניבה דלא אתי לידי חיוב חטאת, שרו ליה רבנן.
קשירה דאתי לידי חיוב חטאת, לא שרו ליה רבנן !
הדרן עלך מסכת ערובין

וא"ת - מדוע הגמרא מביאה אצלינו ברייתא ולא את המשנה הזו ?
וי"ל - שבברייתא זו מפורש שר"ש חולק. לעומת המשנה, שצריך לדייקה
וא"ת - מדוע ר"ש לא אומר את דבריו אצלינו, וחיכה לסיום המסכת ?
וי"ל - משום דבעי לאסוקי מילי דבמקדש אבל לא במדינה (תוס')

ולכבוד ארוסי בתי
מרת חנה תחי' עב"ג יעקב שלוסברג נ"י
אסיים בעניין קשר של קיימא
הגמרא רוצה לטעון הא דקושרין והא דעונבין, רבנן.
כאן באמצע - קושרין - שזה לא קשר של קיימא
כאן מן הצד - עונבין - כיוון שזה קשר של קיימא.
ונ"ל שכך גם לגבי בית שנבנה בישראל.
אם הזוג מחליט לבנות את ביתם עם דרך אמצעית וחדשה...
זה לא בהכרח קשר של קיימא.
אבל...אם הם בונים את הקשר סמוך ליתדות...סמוך ונראה לדרך הוריהם...
בעז"ה יהיה זה קשר של קיימא ובניין עדי עד בסימן טוב ומזל טוב.

ואז... גם אם היתדות הללו - הזוג הזה
שיוצא לחוץ לחיים החדשים שלהם. גם אם נשים עליהם קורה כבדה.
יבנו את ביתם בצורה איתנה ולא כל מתיר יאסור ולא כל אוסר יתיר להם...
זו חורבה שלא יהיה בה ביטול רשות שמים ולא קלות במים-תורה.
נזכה לתורה שניתנה בחמשה קולות
ויעלה לפניו כאילו בנינו בירושלים חורבות
והקרבנו לפניו זבחי שלמים ועולות
נזכה לאכל מן הזבחים
ולסיים מסכת פסחים.
בב"א

ובצאתי מן הקדש אפרוש כפי
בתחינה לא'ל טוב הגומר עלי
שלא יהיו בנו חלילה חולים ופסחים
בבריאות איתנה עם כל החברים
יראה לנו בסדר מועד זה האות
שתהא שנה זו שנת פלאי פלאות

שבת שלום !