עף על הדף|
|בשביל הנשמה | הרב ליאור לביא

סימן: דרך (משותפת)

אדם בוגר רוצה להיות שותף פעיל בתהליכים שמשפיעים עליו ולא לקבל את הכל מן המוכן.

חג הפסח הוא חג הגאולה האלוקית. האם יש גם לנו מקום למעורבות בתהליך?

הגמרא שאלה: מנין לנו דבר זה שחמץ משש שעות ולמעלה (בערב פסח) אסור מן התורה?

אמר אביי: שני מקראות כתובים ומתוך השוואתם נלמד דבר זה, נאמר במקרא אחד "שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם" (שמות יב, יט) משמע שבמשך כל שבעת הימים אסור שיהא חמץ מצוי בבית.

ונאמר בכתוב אחר: "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם" (שמות יב, טו),

משמע שאת החמץ צריכים להשבית ביום הראשון עצמו לאחר כניסתו.

כיצד ניישב סתירה זו?

אלא הכוונה לרבות יום ארבעה עשר עצמו לביעור.

שיש להבין כי "ביום הראשון" אין משמעו יום חמישה עשר בניסן, תחלת חג הפסח, אלא היום שבו מקריבים את הפסח (יום יד בניסן).

מה מסתתר מאחורי השבתת החמץ ביום יד ניסן?

חג הפסח מבטא את סגולת ישראל - הפסיחה האלוהית שהביאה להצלתנו ולבחירתנו. בחלק זה איננו מעורבים בצורה אקטיבית אלא נפעלים מכוח ידו החזקה וזרועו הנטויה של ה'.

כדי להעניק לנו אפשרות להיות מעורבים בתהליך, העניק לנו ה' יתברך את ערב פסח, להשבית בעצמנו את החמץ.

להיות שותפים אקטיביים בגאולה.
---
אהבתם? העבירו הלאה!❤️
---
מאירים את הדף - עומק אמוני קצרצר מתוך הדף היומי
להצטרפות:
https://chat.whatsapp.com/BkkHtGTwQ9RAbqCZUpVRH8