מה:

רש״י ד״ה אלא הא והא רבי שמעון בן אלעזר ולא קשיא כאן במקום לישה כאן שלא במקום לישה – מתניתין בתרייתא לא קרי מקום שאין עשוי לחזק אלא מקום שאינו מקום לישה כלל כגון שפה העליונה אבל דפנות קרי מקום העשוי לחזק וקמייתא קרי אף דפנות מקום שאין עשוי לחזק ואף על גב דבמקום לישה הוא ומקום העשוי לחזק קרי שוליים והכי קאמר תנא קמא במקום העשוי לחזק כגון שוליים שמקבלין את המים אפילו כזית ״אינו עובר״ מקום שאינו עשוי לחזק מים כגון דפנות דמקום לישה הוא ולאו מקום מים ״חוצץ ועובר״ ופחות מכזית אפילו בדפנות נמי ״אינו חוצץ״ דכיון דמהני פורתא לחזק עיסה כשמשפשפין ולשין שם בטיל ובשלא במקום לישה כגון שפה עליונה לא איירי האי תנא מידי ומודה הוא בה דאפילו פחות מכזית לא בטיל ביה ותנא בתרא הכי קאמר מקום העשוי לחזק עיסה כגון דפנות ״אינו חוצץ״ בפחות מכזית והכי נמי אמרן בקמייתא מקום שאין עשוי לחזק כגון שפה העליונה ״חוצץ״ ואף על גב דליכא כזית והכי נמי אמרן בקמייתא וכזית אפילו בדפנות ״חוצץ״ והכי נמי תניא בקמייתא

צע״ק מדוע בתחילה נקט רש״י לשון ״עובר״ ואח״כ ״חוצץ ועובר״ ולבסוף רק ״חוצץ״