"אמר רב יהודה סוכה העשויה כמבוי כשרה ואותו טפח מעמידו לכל רוח שירצה רבי סימון ואיתימא ר' יהושע בן לוי אמר בעושה לו פס ארבעה ומשהו ומעמידו בפחות משלשה סמוך לדופן וכל פחות משלשה סמוך לדופן כלבוד דמי ... אמר רבא דופן לשבת מגו דהויא דופן לענין סוכה הויא דופן לענין שבת ... דופן סוכה כדופן שבת ובלבד שלא יהא בין קנה לחברו שלשה טפחים ויתירה שבת על סוכה שהשבת אינה נתרת אלא בעומד מרובה על הפרוץ מה שאין כן בסוכה ... אי הכי ליתני נמי יתירה סוכה דעלמא אסוכה דשבת דאילו סוכה דעלמא בעיא טפח שוחק ואילו סוכה דשבת לא בעיא טפח שוחק וסגי בלחי דהא את הוא דאמרת סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי כשר ההוא לא אצטריכא ליה השתא מקילתא לחמירתא אמרינן מחמירתא לקילתא לא כל שכן גופא אמר רבא ...ואי אשמעינן הני תרתי מחמירתא לקילתא אבל מקילתא לחמירתא אימא לא צריכא: ע"כ
1. בסוכה העשויה כמבוי צריך להוסיף או דופן טפח או 4 טפחים ומשהו, היכן מצינו שיצטרכו להוסיף טפח שוחק? וא"כ מדוע הגמ' אומרת שבמבוי שסיכך על גביו שלא בשבת יהיה צריך להוסיף טפח ומשהו?
2. בהתחלה הגמ' מסבירה מדוע הברייתא לא הביאה את המקרה בו סוכה בשבת קלה מסוכה רגילה, מפני שדבר זה אפשר ללמוד מ'כל שכן' א"כ מדוע רבא (ולחלק מהגרסאות רבה) אמר בנוסף לאימרתו שדופן לעניין סוכה נחשבת דופן לעניין שבת, את אמרותיו שניתן לסכך על מבוי ופסי ביראות, הרי זה נלמד מאותו 'כל שכן ("השתא מקילתא לחמירתא אמרינן מחמירתא לקילתא לא כל שכן")' שהגמרא הביאה לעיל (אמנם הגמרא מתייחסת לצריכותא של כ"א מהאימרות שמלמדות שהקולות של שבת נוהגות גם בסוכה, אך לא התייחסה לצריכותא שלהם בייחס לאימרה הראישונה, וא"ת שהצריכותא של פסי ביראות היא מיוחדת וא"א ללמוד אותה מה'כל שכן 1. הקושיא חוזרת על הברייתא מדוע לא היזכירה פסי ביראות.2. מה עם הקושיא ממבוי!!! ) !!!