בפסחים צ''ד יש סוגיא שמתחילה: ''אמר רבא שית אלפי פרסא'' וכו' , כלל כוונת הסוגיא שרבא אמר כך, והיתה הוא אמינא להבין בדבריו כפשוטו ,ולהבין דברים לא נכונים- כאלה או אחרים- על מבנה העולם. ואת זה דוחה התלמוד, ולמסקנה, תבין בדברי רבא לא כפשוטו, אלא על דרך הרמז בפנימיות.ולאחר הסוגיא יש עוד כמה מאמרים באסטרונומיה ובגיאוגרפיה של האקלים שיש מה להוסיף ולבאר בהם .
ב]ויש כאן מאמרים בביאור המקראות, ושני מאמרים שיש בהם כמה כללים בסיסיים בתכונה=אסטרונומיה , והכוונה, שנלמד מהם, ולא נטעה להבין בדברי רבא או כל חכם - משהו אחר, אלא נפרש בדברי החכם על דרך הרמז. וכן יש שני מאמרים שהם באגדתא ע''ד הרמז, והכוונה, שאם תפרש ברבא כפשטו, למה לא תפרשם גם כך, ותהיה סתירה מהם לרבא. אלא, כמו שהם לא כפשטו אלא ברמז, כך תפרש ברבא.
ג]המאמרים ראויים להכתב בתלמוד גם לולי דברי רבא , אלא שצורפו לדבריו . היתה הוא אמינא להבין בדברי רבא שכוונתו שכל הזמן שמהשקיעה עד צאת הכוכבים הוא כשישית מהזמן שמהזריחה לשקיעה . וכן היתה הוא אמינא שכל המרחק מהארץ לכוכבים או לשמש הוא רק אלף פרסא ,או שכל המרחב שבו נראים לנו הכוכבים הוא רק ששת אלפי פרסא ואת כל זה דוחה הגמרא.
ד]''תנא דבי אליהו, רבי נתן אומר כל הישוב כולו תחת כוכב אחד הוא עומד'' וכו' - יש כאן ב' עניינים: 1] מדידת 'טריגונלאציה' [=זוית משולש] לכוכבים, שממנה נודע שהמרחק אליהם גדול מאד, שהוא לפחות מליוני ק''מ או יותר בהרבה.(מדידה זו לא נתנה את המרחק המדויק, אלא שהוא לכל הפחות הרבה מאד) 2] שכל כוכב גדול מאד, עד שכל כדור הארץ יכול להכנס תחתיו. (הגדרה כללית בסיסית, מבלי להוסיף פירוט)זה נכון לגבי כמעט כל הכוכבים שאנו רואים בשמים בעין רגילה לא מצוידת בטלסקופ, חוץ מכוכב: 'חמה' שנקרא גם: 'כוכב סתם, או 'מרקיורי' בלע''ז, וכוכב מאדים, שהקוטר שלהם קטן מקוטר כדור הארץ.
הסבר:1]מדידת טריגונלאציה לכוכבים: ''הישוב''זה גוש היבשות אסיה אפריקה ואירופה, שמקצהו המזרחי עד לקצהו המערבי הוא למעלה ממחצית היקף כדור הארץ. אם אדם עומד במזרח ה''ישוב'' וצופה בשעה מסוימת בכוכב מסויים , והוא יראהו בזוית מסוימת מעל ראשו, ובאותו זמן יעמוד אדם במערב ויצפה באותו כוכב הוא יראהו בזוית שונה מעל ראשו. אמנם, לאחר שנודע (לפחות בערך)אורך היקף כדור הארץ , עושים חישוב, שכל השינוי הזה בזוית הוא רק בגלל קימור עגוליות פני כדור הארץ , ולו יצויר שהכל היה שטוח, שני הצופים היו רואים את הכוכב באותה זוית מעל ראשם . זה מוכיח שהמרחק המינימלי לכוכב הוא מאד גדול . (לפחות הרבה מליוני ק''מ) 2] שכל כוכב - שנראה לנו בשמים כנקודת אור- הוא גדול מאד עד שכל הקוטר של כדור הארץ יכול להכנס תחתיו. את זה אי אפשר היה להוכיח ממדידת הטריגונלאציה [היה אפשר לשער - אם רוצים] וחכמי ישראל כתבוהו בודאות. אולי בגלל שכך קבלו מאליהו הנביא ,שנתן במדידת הטריגונלאציה רק ''סימן'' לזה, ולא ראיה גמורה. ראה ''בתנא דבי אליהו'' פרק ב' . במדע הכללי נודע הדבר הזה, רק לאחר שהומצא הטלסקופ [ לפני כארבע מאות שנה] שאז היה אפשר לראות את קוטר הכוכב ולמדוד קוטרו המינימלי.
ה]''ת''ש ''עגלה בצפון ועקרב בדרום וכל הישוב כולו לא הוה אלא בין עגלה לעקרב וכל הישוב כולו לא הוה אלא שעה [אחת]ביום'' וכו' , ג' עניינים קשורים זה לזה . 1] ''עגלה בצפון ועקרב בדרום'' ב' פירושים בראשונים: א] מובא גם בעירובין נ''ו, ולפי פי' רבינו חננאל שם ורבינו יהונתן ופי' ראשון במאירי והריטב''א , תצפית כללית מכדור הארץ לכוכבים, ולמקומו של כדור הארץ ביקום. ואחת ההוכחות לכדוריות הארץ, ואחת ההוכחות להיותה מרחפת בעולם, ואחת השיטות למדידת היקף כדור הארץ. והטעם שהגמרא לא מסבירה ומפרטת את כל זה, כי כבר היה ידוע ומפורסם גם בימיהם לכל המשכילים בחוכמות הטבע, ומופיע בספר הידוע 'אלמגסט' לתלמי המפורסם- ''פטולימיוס'' [בטולמיוס] שהיה בזמן רבי עקיבא ותלמידיו [ וראה על הקשר שלו לחכמי ישראל, בפי' האברבנאל זצ''ל לשמות י''ב ב'] וכבר יש בזה בספר חוכמת הטבע לאריסטו שהיה בימי ראשית בית המקדש השני. ''עגלה'' ו''עקרב'' אינם מי''ב המזלת הידועים, אלא קבוצות כוכבים אחרות. אנו רואים בלילה את המון ''כוכבי השבת'' נעים במתואם על ''מזלותיהם''=קבוצותיהם, שבכללם י''ב המזלות הידועים ועוד יותר משלושים קבוצות נוספות , סביב נקודה שנצפית בשמים בקבוצת הכוכבים: ''העגלה הקטנה'' שנקראת גם: ''הדובה הקטנה''. בימינו, זה ב'כוכב הצפון'[''פולאריס''בלע''ז[] ובימיהם, בנקודה אחרת בשמים באיזור העגלה .[הנקודה נעה באיטיות, ומשנה מקומה לאט לאט במשך השנים] נקודה זו נצפית ברום רקיע מעל הקוטב הצפוני של כדור הארץ, כלומר, העומד בקוטב, יראה אותה בגובה מעל ראשו . [המשך יבוא אי''ה]