1] כאן בפסחים צ''ד יש שני מאמרים שבהם הובאו שתי מחלוקות בין חכמי ישראל לחכמי אומות העולם , לגבי שתי תיאוריות מדעיות בשני נושאים . אין בזה משמעות =נפקא מינא -הלכה למעשה. ואם ככה, מדוע נכתבו ונקבעו לדורות המאמרים האלה בתלמוד? [גם מהמאמר השני, אין משמעות הלכה למעשה לעניין לישת הבצק למצות לפסח דווקא במים שלנו. כי הטעם להלכה שם, הוא, לא ללוש במים חמימים או שנראית בהם פעילות כלשהי , ואין בזה - לכאורה - נפקא מינא הלכה למעשה , למה המים חמימים. משל למה זה דומה, למי שראה מים חמימים בכלי, והוא לא רוצה ללוש בהם את המצות עד שיצטננו, שמא ימהר הבצק להחמיץ. ואין נפקא מינה למה המים חמימים, אם בגלל מזלג חשמלי שהוכנס לשם מקודם, או בגלל שהיו בשמש החזקה, או על האש. (ויש שאנו רואים חמימות במים, ויש מפרשים, בגלל מנהג בחלק מהמקומות, ואכמ''ל, ואינו נוגע לעניינינו)]
2] כמה תשובות:
א] המחלוקת הראשונה יש בה משמעות, כשמברך בברכת קדוש לבנה: ''אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם''וכו' - ידע יותר טוב במה שמברך. וכן כשמברך ''עושה בראשית'' כשרואה כוכבים במשמרותם ומזלות כסדרם.
ב] ללמדנו, שיש מצוה לפעמים גם ללמוד במדעי הטבע , גם אם אין בזה משמעות הלכה למעשה, כדי לראות בפועל ה', בבריאה.
ג] ללמדנו , שמותר גם ללמוד מספרי חכמי אומות העולם בחכמת הטבע, לעניין זה.
ד] ללמדנו לגשת בצורה ביקורתית ומאוזנת לדברי חכמי אומות העולם. גישה ביקורתית - במחלוקת הראשונה, שבה דחו חכמי ישראל את דעת חכמי אומות העולם שבימיהם -האסטרונומים היוונים, שהיא תיאוריית הגלגלים האסטרונומית היונית , ודעתם, כמו, או קרוב, למדע המודרני שבימינו. וגישה מאוזנת - במחלוקת השניה - על השאלה אם יש השפעת חמימות ניכרת מהצד המואר של כדור הארץ לצד החשוך. [וכפי שהביא אחד החוקרים, שמובא בספר של תלמי פאטולימיוס[בטולימיוס] שהיה בזמן סמוך לפני רבי ורבי נתן, ודן בנושא זה, והביא את הראיה המוזכרת כאן מהנהרות או המעיינות. וזה סימוכין טובים לפירוש שכתבתי למחלוקת זו. ושמעתי שיש עוד שפירשו כאן כך] שחכמי ישראל שהיו באותו מעמד, כנראה חברי הסנהדרין הגדולה, חוו דעתם שהתיאוריה של חכמי אומות העולם לא נראית להם נכונה. ואחר כך, רבי - נשיא הסנהדרין, אמר, [שלכאורה] נראית הראיה שהביאו חכמי אומות העולם לתיאוריה שלהם. ורבי נתן דחה את הראיה, והעלה סברא אחרת.

[הוספה: 3] ובהקשר לנושא הזה של מדעי הטבע בתלמוד , יש לציין מה שכבר כתבו, שבחלק מהמאמרים, הכוונה לפי הפשט, ובחלק - לפי הרמז בפנימיות. ובחלק, כוונה כפולה - גם לפי פשטו בחכמת הטבע, וגם ע''ד הרמז. וכן, בחלק מהמאמרים זה על פי חקירה בסברות, וחלק ,אלו דברי קבלה מהנביאים, או ברוח הקודש. כמו כן, דבר שקבעו למסקנה, ודעת הכל, כפשט במדעי הטבע להתבונן בבריאה, אנו סבורים, שקיבלו חכמינו עורכי התלמוד סייעתא דשמיא לכוון לאמת המדעית]