זקנים נוטים להתנהג לפי הרגליהם בלי לשים לב לסביבה ולשינויים החלים בה מעת לעת ובלי יכולת לשנות את הרגליהם בהתאם למצב. כך נהג אותו זקן בעת שרב אשי קידש בשבת בבקר והאריך בקידוש, היות והיה כ"כ רגיל לשתות מיד בתום הברכה, לא שם ליבו שרב אשי עדיין מסלסל ומאריך בברכה וכבר גחן ושתה מכוסו. רב אשי היה מודע כנראה לאפשרות שכך יקרה.
הצעירים יותר שנכחו במקום המתינו בכבוד לרב אשי למרות שגם הם ידעו שכך ההלכה.
כך גם במאורעות אחרים המתוארים בתלמוד. ( ואין הכרח לומר שמדובר באליהו הנביא... )