רמ"א - או"ח רצא ב
הגה: יש אומרים דאסור לשתות מים בין מנחה למעריב בשבת
דאז חוזרות הנשמות לגיהנם
ועל כן אין לאכול סעודה שלישית בין מנחה למעריב אלא יאכל אותה קודם מנחה (תוספות והרא"ש ומרדכי פרק ערבי פסחים) ויש אומרים דיותר טוב להתפלל מנחה תחלה (רמב"ם וטור והגהות מרדכי והגהות מיימוני פרק ל' ואגור) וכן נוהגים לכתחלה בכל מדינות אלו
ומכל מקום אין לשתות מים מן הנהרות
אבל בבית שרי וכל שכן שאר משקין דשרי (הגהות מיימוני פרק ל')
ויש אומרים דאין אסור אלא תוך י"ב חודש על אביו ואמו (אגודה ומרדכי פרק ערבי פסחים)
ויש אומרים דאיסור זה של שתיית מים אינו רק בערב שבת (תוספות והרא"ש ומרדכי בשם ר' משולם והגהות מיימוני):

משנה ברורה
(ח) דאז חוזרות - ר"ל דאז קרוב לזמן החזרה לגיהנם ואיתא במדרש כל השותה מים בשבת בה"ש כאלו גוזל קרוביו המתים ועיין במרדכי פרק ערבי פסחים באורו:

(ט) וע"כ אין לאכול - דפן יבוא גם לשתות:

(י) מנחה תחלה - דאסור לאכול עד שיתפלל והדעה הראשונה ס"ל דסעודה קטנה שרי כמ"ש בסימן רל"ב:

(יא) וכן נוהגים לכתחלה - ובמקום שקשה לו לקיים הסעודה לאחר מנחה יוכל אפילו לכתחלה לקיים הסעודה קודם מנחה אם הוא קודם זמן מנחה קטנה ועיין לעיל בסימן רל"ב במ"ב ובסימן ר"צ במ"ב:

(יב) הנהרות - ס"ל לדעה זו דמה דאיתא במדרש הנ"ל דאין לשתות מים בין השמשות היינו דוקא בשותה מן הנהרות:

(יג) רק בע"ש - שמפרשים מה דאיתא במדרש הנ"ל בשבת בין השמשות היינו בין השמשות של ליל שבת: