היא :
רבי אומר עשר תרומות הן [א] תרומה [ב] ותרומת מעשר [ג] חלה [ד] ובכורים [ה] ותרומת נזיר [ו] ותרומת תודה [ז] ותרומת הארץ [ח] ותרומת מדין [ט] ותרומת שקלים [י] ותרומת המשכן (ותרומת חוצה לארץ). תרומה ותרומת מעשר וחלה וביכורים ותרומת נזיר ותרומת תודה (ותרומות חוצה לארץ) לכהנים. תרומת הארץ לכהנים ללוים ולנתינים ולמקדש ולירושלים. תרומת מדין לאלעזר הכהן תרומת שקלים לאדנים תרומת משכן שממנו היו עושין גופו של משכן ושמן המאור וקטורת הסמים ובגדי כהנים ובגדי כהן גדול. ( מועתק מויקיטקסט )
ואילו בדף של היום מובאת מימרתו של רִבִּי חַגַּי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן.
שָׁלֹשׁ תְּרוּמת נֶאֶמְרוּ בַפָּרָשָׁה הַזֹּאת. תְּרוּמַת אֲדָנִים וּתְרוּמַת שְׁקָלִים וּתְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן. דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִי֭ תְּרוּמָ֑ה זוֹ תְרוּמַת אֲדָנִים. מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרֽוּמָתִֽי׃ זוֹ תְרוּמַת שְׁקָלִים. וְזֹאת֙ הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּקְח֖וּ מֵֽאִתָּ֑ם זוֹ תְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן.
תְּרוּמַת הַמִּשְׁכָּן לַמִּשְׁכָּן. מַה שֶׁיִּרְצוּ יַעֲשׂוּ. תְּרוּמַת שְׁקָלִים לְקָרְבָּן. מַה שֶׁיִּרְצוּ יַעֲשׂוּ. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא יַד כּוּלָּן שָׁווָה.
תְּרוּמַת אֲדָנִים [לָאֲדָנִים]. הֶֽעָשִׁ֣יר לֹֽא־יַרְבֶּ֗ה וְהַדַּל֙ לֹ֣א יַמְעִ֔יט.
כידוע, הברייתא דמלה"מ היתה מוזנחת מאד מללומדה במהלך הדורות עד דורנו ממש וכמעט לא נחקרה ולא פורשה. כל כתבי היד ( המעטים ) המצויים בידינו לוקים מאד בשיבושים קשים בדומה לתלמוד הירושלמי. גם המוציאים לאור של המהדורות בדפוס לא חקרוה לעומקה ואפילו במחקר החדיש לא העמיקו בכך מפאת שיבושיה ומיעוט כתבי היד. לא אאריך כאן בסוגיה זו.
לענייננו :

לכאורה, אילו היתה הברייתא דמלה"מ בנוסח שבידינו בכתבי היד, ברייתא מפורסמת וזמינה לאמוראים, ראוי היה שהאמוראים לא יאמרו מימרות והסברים בשם עצמם אלא יצטטו בכל מקום את הברייתא דמלה"מ !
דבר דומה קורה גם בהמשך המסכת למשל בדיון על מידות ותכולת ארון הברית כשהאמוראים מצטטים את התנאים אך לא כברייתא מובנית תנאית, ועוד.

לענ"ד, הדבר מעיד באופן ברור דיו, על כך שהברייתא דמלה"מ בנוסח שלפנינו ( שהוא נוסח מעובד ומקוצר ) עדיין לא היתה קיימת כשנערך הירושלמי. יש לכך חשיבות עצומה לגבי קביעת הזמן המשוער בו נערכה הברייתא בנוסח שלפנינו. מאידך, סוגיות שלמות ערוכות שמקבילותיהן מצויות בברייתא דמלה"מ מצויות בירושלמי ( כמו סוגיות פרק ו של הברייתא העוסקות בארון הברית ותכולתו ) בד"כ בנוסח מורחב יותר מזה שבברייתא דמלה"מ, מה שמעיד שהסוגיות הללו ושיטות התנאים כבר נלמדו ונערכו ראשונית בתקופת הירושלמי לפחות בע"פ, כולל העובדה שהיה כבר סידור של הברייתא דמלה"מ לפי פרקים עם פתיחות אופייניות. כל זה מעיד שכנראה כבר היתה 'ברייתא דמלה"מ' בנוסח ראשוני בתקופת עריכת הירושלמי אלא שהיא היתה שונה וכנראה בנוסח יותר ארוך ומושלם מהנוסח המצוי לפנינו בכתבי היד. ועוד אדון בזה בהמשך המסכת בסוגיות השונות, בס"ד.