במשנה במסכת מגילה נאמר שאסור להספיד ולהתענות בין באדר א ובין באדר ב'.
וההבדל בין שני האדרים - שקריאת מגילה ומתנות לאביונים - זה רק באדר ב'
הברייתא במסכת שלנו (שקלים) מביאה עוד שני דברים שעושים אותם "רק" באדר ב'
והם
הכרזת שקלים
(שיביאו מחצית השקל כדי שיוכלו להביא קורבנות בא' ניסן מהתרומה החדשה)
והשמעת כלאים
(שאנשים יעקרו את הזרעים מהכרמים לפני שהכרם יאסר בכלאיים)
סה"כ ארבעה הבדלים.
א"כ נשאלת השאלה. מדוע המשנה במסכת מגילה כותבת רק שנים
(מקרא מגילה ומתנות לאביונים) ולא ארבע (שימוע שקלים ושימוע כלאיים) ?
התשובה... לענ"ד
ששימוע שקלים וכלאיים זה "סברא" למה אין להשמיע עליהם באדר א'.
שאם תשמיע להם על השקלים בא' אדר א'... אז עד א' ניסן... כבר ישכחו (וזו גם הסיבה שלא שולחים הזמנות לארועים יותר מידי מוקדם)
ואם תשמיע להם על הכלאיים בא' אדר א'... אין טעם. שעדיין הזרעים דקים ובקושי רואים אותם. זהו. לכן המשנה לא כותבת דברים שמובנים בהגיון.
(משא"כ מקרא מגילה ומתנות לאביונים)
[משלוח מנות וסעודה אפשר לעשות כל השנה...]