רס"ג מסביר באופן שונה מהמובא בפירושים המובאים על הדף ( יעויין בהם ) את הכתוב בעזרא, ואני מעתיקו מ'פירושי רס"ג לספר שמות' שהו"ל י. רצהבי בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' קעו, לנוחות הלומדים :
'כל אלו ( קרבנות הציבור הנספחים לתמידים ולמוספים כמו העומר ושתי הלחם ולחם הפנים )קונים ממחצית השקל כמו שאמרו האבות בימי עזרא ( נחמיה י, לג-לד ):
"וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ מִצְו‍ֹת לָתֵת עָלֵינוּ שְׁלִישִׁית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה לַעֲבֹדַת בֵּית אֱ-לֹקינוּ. לְלֶחֶם הַמַּעֲרֶכֶת וּמִנְחַת הַתָּמִיד וּלְעוֹלַת הַתָּמִיד הַשַּׁבָּתוֹת הֶחֳדָשִׁים לַמּוֹעֲדִים וְלַקֳּדָשִׁים וְלַחַטָּאוֹת לְכַפֵּר עַל-יִשְׂרָאֵל וְכֹל מְלֶאכֶת בֵּית-אֱ-לֹקינוּ.
משותפת לראיות היא השאלה : כיצד התירו העם להפחית במחצית השקל ולהעמידה על שלישית השקל.
על כך נאמר שיש מהם שלא הפחיתו אבל הוסיפו. וזה לפי שכשעלו העם בימי בית שני לא התקבצו עמם זולתי ארבעים וששה אלף ושלש מאות וששים כמאמר הכתוב שם (ז, סו ) כָּל-הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא אַלְפַּיִם שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים. והקרבנות נשארו כמות שהיו לפי שש מאות אלף לא פחתו כלום. וחישבו העם עם עזרא כמה יספיק לו בעד הצרכים ומצאו חמש דאנק משקל הקודש והוסיפו שלישית על מחצית השקל למען יושלמו ההוצאות על הצרכים. תשובתנו זאת יוצאת מלשון דבריהם לפי שהכתוב אומר והעמדנו עלינו מצוות ואם הכוונה לעיקר כסף הכפורים (=מחצית השקל ) הרי הוא חובה המוטלת עליהם ואין צורך שיחייב אותו.