בסוף הגהות הגר"א מדף י המובאות כאן בפורום ע"י שלמוני, מובאת ההגהה הבאה :
'אין לך מעכב את הקרבן אלא כרכוב וקרן בלבד'.
עיין בביאור אור אליהו על הגהה זו. ומביא שבמקור הנוסח הוא 'אלא הכיור ( בחולם ) והכן בלבד' ומביא מקורות התואמים לנוסח מקורי זה שלענ"ד הוא נכון.
הסיבה שאני מבקש לומר לדחיית הגהת הגר"א היא שבנוסף לדברים המובאים שם בפירוש אבקש להרחיב בהסבר הסוגיה בבבלי זבחים סב, כפי שהרחבתי במאמרי שם על השינויים במבנה מזבח העולה לאורך הדורות ויעויין שם באורך.
בסוגיית הגמרא בזבחים סב מובא בשם רב הונא שארבעה דברים מעכבים במבנה המזבח והם : הקרן והכבש והיסוד והרבוע. מוסיפים עליהם רבי את הכיור ( בשורוק ) ורבי יוסי ברבי יהודה את הסובב. כל אחד מהם מעכב מפני שנזכר בכתוב בנסמך למילה 'המזבח' ( הכבש קרוי 'פני המזבח' )
רש"י בפירושו על אתר טורח לציין את הפסוקים מהם למד רב הונא את ארבעת הדברים המעכבים. מי שיעיין ימצא ששלושה מהם נזכרים בספר ויקרא ורק ה'רבוע' הוא חלק מתיאור המזבח בפרשת תרומה. אמנם גם הקרנות נזכרות שם אך לא כדבר מעכב כנ"ל. הכיור הוא חלק מכרכוב המזבח לשיטת רבי וגם הסובב לשיטת רבי יוסי ברבי יהודה הוא חלק מהכרכוב. עיקר הכרכוב הוא מקום הילוך הכהנים בראש המזבח, היינו שתי האמות שסביב מקום המערכה, אלא שלשיטת רבי כיור הנחושת בדופן המזבח של המשכן גם הוא עיכב בבניינו אז, ובאמת 'כרכוב המזבח' הוא חלק מתיאור המזבח בפרשת תרומה, ולשיטת רבי יוסי ברבי יהודה לא רק בדופן המזבח של המשכן היה הכיור אלא גם בסובב שהיווה גם הוא חלק מהכרכוב.
יוצא שלשיטת תנא קמא כרכוב המזבח אינו כולל את הכיור שבדופן ובסובב אלא רק את מקום הילוך הכהנים.
נשאלת כמובן השאלה מדוע לשיטתו אין הכרכוב נחשב לאחד הדברים המעכבים במזבח, הרי כתוב מפורש 'כרכוב המזבח' ?
התשובה היא שלשיטות שלושת התנאים, ת"ק רבי ורבי יוסי ברבי יהודה אכן הכרכוב מעכב במזבח המשכן ואף במקדש, אלא שהכרכוב שהוא מקום הילוך הכהנים בראש המזבח כלול כבר ב'רבוע' ולכן אין צורך לציין שהוא מעכב ( לכן רק דעות רבי ורבי יוסי ברבי יהודה מובאות שם כתוספת ) !
אסביר את הדבר :
כשכתוב בפרשת תרומה 'וְעָשִׂיתָ אֶת-הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ' , הכוונה במילה רבוע היא שיהא מזבח העולה דומה בצורתו למבנה מזבח הקטורת שגם בו כתוב 'רבוע', והיה בעל גובה של שתי אמות כאשר אורכו ורוחבו היו של אמה, כלומר שיהא הגובה כפול מאורכו ורוחבו יחד. זו שיטת רבי יוסי, כי רבי יהודה סבור שאין למדים ממזבח הקטורת ( והיות ושיטת רבי יוסי היא להלכה איני נכנס כאן לשיטת רבי יהודה ).
לפי זה למד רבי יוסי שהיות ואורך ורוחב מזבח העולה היו חמש אמות ככתוב, הרי שגובהו הכולל ( לא 'קומתו' הנמדדת מגובה הסובב כלומר גובה מקום המערכה ) צריך להיות עשר אמות, כפי שהיה גם בביהמ"ק. ממילא, היות ובאורך ורוחב המזבח שהיה לשיטת רבי יוסי חמש אמות, כלולים אמת מקום המערכה וגם שתי האמות מכל צד שלה של מקום הילוך הכהנים, הרי שהכרכוב ( לת"ק אבל גם לרבי ולרבי יוסי ברבי יהודה שרק מוסיפים עליו ) כלול ב'רבוע'.
שם במאמרי על השינויים במבנה המזבח, הסברתי שבפרשת תרומה המזבח המתואר הוא ברובו רק החלק העליון של המזבח שנעשה מעצי שטים וצופה בנחושת אך לא החלק התחתון שנבנה מאבן בכל חניה. לכן הכבש והיסוד המצויים בחלק התחתון של המזבח או צמודים לו אינם נזכרים כלל כחלק מהמזבח. הקרנות נזכרות בתיאור שהרי הן מצויות בקצה העליון של המזבח, חלקן התחתון מצוי גם בחלק התחתון של המזבח לכן כמו הכבש והיסוד אינן נזכרות כמעכבות בתיאור בפרשת תרומה אלא כחלק מהמעכבים בעבודות המזבח בספר ויקרא.
עתה מתברר שיש ארבעה דברים המעכבים במזבח והכרכוב כלול ב'רבוע'. לטעון שיש רק שני דברים מעכבים, 'הכרכוב והקרן' פשוט אינו נכון אפוא, כי גם 'רבוע' מעכב וגם היסוד והכבש, ואין חולק על זה, שהרי מהופעות המילה 'המזבח' נלמדו הדברים ואי אפשר ללמוד רק שני דברים.