בחלק הצר של הדף למעלה אומרת הגמרא "מאי בססן בססן ממש". ההסבר מניח שהגדרת ידות בקצירת התבואה לאכילה נחשב במחשבה. השאלה שלי היא למה זה לא נחשב כמעשה הרי הוא קוצר את התבואה לאכילה ואין לך מעשה גדול מזה שמונח בו ש את הידות הוא צריך אותם בשביל האוכל.
טוען....
הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים:
משתמש מחוברמומחהמנהלתקנון הפורום