מתני' פשט ירד וטבל עלה ונסתפג ... אם היה כ''ג זקן או איסטניס מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונן כדי שתפיג צינתן:

הלכות גדולות גנוזות במשנה זו ואגב שהינן לא מעניינה יש שלא לומדים אותן כראוי

דין א:
מותר להסתפג במגבת אחר טבילה
ולא כפי שחששו פוסקי אשכנז לסחיטה בכך, שסוחט המים משערו

ולמה באמת לא חששה לכך משנתנו?
פשוט, כי רק יצירת משקה עצמאי ע"י סחיטתו ממוצק נאסרה כתולדה של דש
לעומת זאת העברת הנוזל מתוך מוצק למוצק אחר מותרת לכתחילה כפי שנפסק לעניין סחיטת ענבים לאוכל
אגב, מהנ"ל יוצא גם התר פשוט להשתמש במגבונים לחים בשבת, שהרי בעת השימוש המטרה הינה להספיג הנוזל הנסחט בטינוף ואז להספיג הכל חזרה במגבון ולא כפי שחששו לכך כמה אחרונים

דין ב:
הטלה לתוך הצונן, בגמ' מבואר שהטילו עששיות של ברזל שהלהיטו אותם באש לפני כן
ההתר כאן הינו משני צדדים
א: שמותר לכבות הגחלת הבוערת של המתכת - כי אין כאן כיבוי יוצר או מתקן, שזה התנאים לאיסור דאו' בשבת
מכיון שאין לו צורך בצירוף המתכת אין תיקון והדבר לא נאסר כלל
נ"מ למשל ל'כיבוי' מנורת להט (שהבערתה אסורה מדאו') שגם בה אין כלל תיקון ויצירה בכיבויה ולכן אין כלל איסור מכבה דאו' ולא ידוע לי על שום מקור מדרבנן לאסור ג"כ

ב: ההתר להרתיח קצת מהים שבתוך המקווה הנוגעים בברזל הלוהט בכניסתו למים

למה מותר?
מכיוון שאיסורי שבת מצריכים שתהיה 'מלאכתו מתקיימת' ואילו במים שבמקווה יש ערבוב המבטל מיידית הרתיחה ומחזיר הכל להיות פושר לא נאסר הדבר

גם לדין זה יש הרבה נ"מ בהלכ' שבת אך אכמ"ל