בזהר הקדוש (ויקרא דף קב.) נאמר שהיו קושרים את רגלי הכהן בשלשלת, כדי שאם ימות שם, יוכלו להוציאו: "א"ר יצחק קפטרא חדא קשירא ברגלוי דכהנא בשעתא דהוה עאל דאי ימות התם יפקוהו מלבר. ובמה ידעי? בההוא זהוריתא אתידע ואשתמודע, כד לא יהפך גווני, בההוא שעתא אשתמודע דכהנא אשתכח לגו בחטאה, ואי יפוק בשלם, בזהוריתא אתידע ואשתמודע דיהפך גווני לחוור, כדין חדוותא היא בעלאי ותתאי, ואי לאו כלהו אשתכחו בצערא והיו ידעי כלא דלא אתקבלו צלותהון. א"ר יהודה כיון דהוה עאל וטמטם עינוי דלא לאסתכלא במה דלא אצטריך".
ובמקום אחר (ויקרא דף סז.): "ולבתר אסחי גופיה וקדש ידוי לאעלא בפולחנא אחרא קדישא, עד דיתכוון למיעל לאתר אחרא עלאה קדישא מכלא, ג' שורין סחרין ליה כהני אחוי, וליואי ומכל שאר עמא כלהו (ברכאן קמיה) וזקפין ידין עליה בצלותא, וקטרא דדהבא זקפא ברגליה, נטיל ג' פסיען וכלהו קיימין בקיומייהו ולא נטלין בתריה...".

דיון בדברי הזהר הקדוש הללו במאמר המצו"ב