אני מחפש תשובה ושיטה בעניין סדר המשניות וחלוקתם בפרקים השונים - ולא מוצא.

אסביר את דבריי: לכל פרק בש"ס משניות יש גודל ממוצע: 12-9 משניות.
ההיגיון והסדר אומרים שכל נושא יהיה מרוכז ביחד, דהיינו בפרק אחד, או אם צריך בשניים או שלושה או ארבעה פרקים.
אין הגיון, לכאורה להתחיל נושא במשך פרק ושלושת-רבעי הפרק, ואז, לקראת סופו להתחיל נושא חדש - ולהמשיכו במלוא הפרק הבא. יותר הגיוני, לחבר את המשניות הנותרות בפרק הקודם - אל הפרק הבא.

דוגמאות, לא חסר:
במסכת ראש השנה דיני קידוש החודש נידונים בשני הםרקים הראשונים, ובמשנה הראשונה של פרק ג', ואז עוברים לדיני שופר בהמשך פרק ג' ובפרק ד.
במסכת פאה, דני הפאה נידונים בפרקים הראשון, השני, השלישי והרביעי - עד משנה י'. אז עוברים לדון בדיני לקט, במשך שתי משניות והמשכם בפרק הבא, פרק ה' (עד משנהו').
מסכת שבת מלאה בדוגמאות.

שאלתי: האם יש מי שדן בכך, מדוע דווקא הסדר הזה, מדוע לא "איחדו" פרקים לנושא אחד תוך גריעת משניות מפרק אחד וחיבורן לפרק שכולו עוסק בנושא זה ועוד.