|
|
כתב הרב חיים קנייבסקי (שקל הקודש, ביאור ההלכה, שקלים ד', ח'): "ובענין כבש של שעירהמשתלח, מצאתי במאירי ביומא ס"ו א' דמ"ש שהיו מתלשין בשערו איןהכונה בשערו של שעיר, אלא הכונה בשערו של האיש המוליכו, ועשו זה [אתהכבש] כדי שלא לצער האיש המוליכו (וכ"פ הרש"ס כאן בדףכ"ח ב')... והנה מה שהבאנו ד' המאירי דמתלשין בשערו היינו של האדם המוליכו ולא של השעיר, ראיתי בפי' רבנו אליקים ביומא שם שמפרש בשערו של השעיר. ולכאו' דברי המאירי מוכרחים, דבודאי א"א לפרש שהי' תולש ממש, שהרי אסור לתלוש ביוה"כ בין מאדם בין מבהמה... וע"כ שאין הכונה שהיו תולשין ממש, רק שהיו מושכין בשערו, וא"כ קשה הרי אסור להזיז שערו של בע"ח ביו"כ שהוא מוקצה... וע"כ דמיירי באדם. אמנם י"ל דשעיר המשתלח כיון שניתן להוליכואינו מוקצה כלל. אכן התוס' בסוכה מ"ב ב' ד"ה טלטול כתבו גבי לולב דאע"ג דעומד למצותו בו ביום, מ"מ שלא בזמן מצותו הוא מוקצה. ושמא יש לחלק בין שעיר שעדיין לא נעשה מצותו ומותר לסייע להמשלח. וזו דעת רבנו אליקים. או דס"ל דהשער מותר לטלטל, וכמו שמצדד בבה"ל הנ"ל. שו"מ בפסקי רי"ד ביומא שם שכ' שהיו מתלשין בשערו כו' והיו עוברין שאסור לתלוש מבעלי חיים ביוה"כ. ומבואר שהוא מפרש שהיו תולשין |הדגש|מהשעיר וס"ל דהוא תלישה ממש, ולכן באמת עשו כבש, שלא יכשלו באיסור...". |
טוען....
• הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן • תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום