(הרבה ראשונים מסבירים שמדובר כאן בצלי, ופה לא קיים ההיתר של קְדֵרָה חַיְּיתָא, מיכיוון שאם יחתה - התבשיל אכן יהיה מוכן בערב..)
השאלה שלי היא: אני מבין, לפי ר' ירמיה מדיפתי, למה העובדה שזה "גדיא" בלבד לא מספיקה ושעדיין יש חשש שמא יחתה (כי פתיחת התנור, והבאת הרוח, לא מקלקלת את הגדיא ברמה של אונין של פשתן. רשב"א)
אך מה שאני לא מבין זה מדוע במקרה ש דְּבַרְחָא וּשְׁרִיק - שהבשר לא יתקלקל מהרוח, אך התנור סגור בצורה "הרמטית" - מדוע לא יודה ר' ירמיה מדיפתי שבכהאי גוונא לא קיים החשש של "שמא יחתה בגחלים"? הרי סוף כל סוף יש היכר?
טוען....
הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים:
משתמש מחוברמומחהמנהלתקנון הפורום