הגמ' לומדת מה זה חילול ה', במי שקורא ושונה ומשמש ת''ח ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו. ומביאה הגמ' פסוק מנבואת יחזקאל "ויחללו את שם קדשי באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו".
רש"י ועוד ראשונים מבארים את הדרשה מהפסוק 'את זו קרא הכתוב חילול השם כשאדם חשוב עובר עבירה ופורענות באה עליו והכל אומרים מה הועילו לו ראה החסידים והחכמים רעה באה עליהם שנאמר ויחללו את שם קדשי ובמה חללוהו באמור עליהם הנכרים שגלו ביניהן ראו עם ה' אלה ולא יכול להצילם שלא יגלו נמצא שם שמים מתחלל וכבודו מתמעט'
והר"י אלמדארי מוסיף כשאדם חשוב עובר עבירה בסתר.
לכאו' מה הקשר בין הפסוק שמדבר על העונש שנענשים הצדיקים ובזה מתחלל שמו יתברך, לבין מה שהגמ' מתארת שאומרים אוי לו לפלוני שלמד תורה ... ראו כמה מקולקלין מעשיו...?