רַב אָשֵׁי אָמַר מִגׇּרְנְךָ וְלֹא גּוֹרֶן עַצְמוֹ מִיִּקְבֶךָ וְלֹא יֶקֶב עַצְמוֹ.
כלומר, אם אני מבין נכון את דברי רב אשי, אם הגורן עצמו הוא גרגירי החיטה והשעורה ואילו הקש הוא הפסולת עם הקליפות, ואם היקב עצמו הם הענבים והפסולת הם הגבעולים והעלים הקליפות והחרצנים, ניתן להשתמש לסכך ( רק )בפסולת הגורן והיקב.
אבל בלשוננו כשמשתמשים במ' אין הכוונה בהכרח לומר חלק מ ( מתוך דבר מסויים ), אלא הכוונה לקחת דוגמא מ כלומר כאילו ציווה, קח חלק ממה שיש לך בגורן וממה שיש לך ביקב, כלומר חלק מהשבלים ( כולל עם הגרגרים ) וחלק מהאשכולות ( כולל הענבים ).
למשל בבראשית כתוב 'ויבא קין מפרי האדמה והבל הביא גם הוא מבכרת צאנו ומחלביהן' ודרשו חז"ל ( בראשית רבה ) שקין הביא מפסולת פרי האדמה, כלומר בדיוק כדרשת רב אשי. אולם לגבי הבל הם כמובן לא דרשו כך לגבי מבכרת כי לא הביא מהבכורות הפסולים או חלק מגוף הצאן שהרי כבר פירש הכתוב - ומחלביהן. אלא ודאי הכוונה שלקח דוגמא מהבכורות, כלומר אם היו לו עשרה בכורות לקח אחד או שניים יפים ואותם הקריב.
אולם אם שתי האפשרויות נכונות - וזו שאלתי - מה הכריח את חז"ל בדרשה לגבי קין וגם את רב אשי לקבוע שרק בפסולת מדובר ולא בדוגמא ?