התלמוד במסכת סוכה דף מג סוף עמוד ב, דן בשאלה למה לא דוחים את השבת ונוטלים לולב גם אם חל יום א' של סוכות בשבת. התלמוד משיב כי אנו (בגולה) לא יודעים בוודאות שאכן זה יו"ט שמא בחודש אלול היו 30 יום.

ואז שואל התלמוד אבל בא"י שהם כן יודעים מתי חל א' בתשרי? עונה התלמוד: "כיון דאנן לא דחינן - אינהו נמי לא דחו. - והא יום טוב הראשון, דלדידן לא דחי ולדידהו דחי? (כלומר בא"י אכן נוטלים לולב בשבת אם יו"ט חל בשבת. ואז עונה התלמוד: "אמרי: לדידהו נמי לא דחי. " גם בא"י לא דוחים את השבת ולא נוטלים לולב באותה שנה ביום הראשון.

על זה מגיב רש"י (רש"י מסכת סוכה דף מד עמוד א) "לדידהו נמי לא דחי - שלא לעשות ישראל אגודות אגודות, ונראה כשתי תורות, דלדידן לא דחי לולב שבת.

לפי העקרון הזה, למה עושים אגודות אגודות לגבי "ימים טובים". בחו"ל 2 ימים רצופים ובא"י רק יום אחד?

אם בכל החגים יש אגודות אגודות בין א"י לגולה, למה רק בלולב מקפידים שלא?