מקור: דרשו

כעבור מחצית השעה של לימוד מתוק ורציף, הם הגיעו לדף ג', ושם, בתחילתו הם הביטו אחד על השני ולא יכלו לכבוש את השמחה וההתפעלות. הנה ההסבר להתרגשות המיוחדת…

חיוכים משמים באמצע לימוד ה'דף היומי'

י"ח חשון תשפ"ב

הרב יהושע כהן

כל לומדי הדף היומי, עמדו נפעמים בשבוע-שבועיים האחרונים, ולא בפעם הראשונה, בראותם שהסוגיות הנלמדות, נוגעות באופן ישיר בפסוקי פרשת השבוע.

אין ספק, זה דבר שיכול לקרות, פסוקים רבים בתורה שבכתב, וסוגיות רבות בתורה שבע״פ, ומן הסתם אך-טבעי שמפעם לפעם ייתקלו הלומדים בהשתלבות יחד של כמה סוגי לימוד.

אך עדיין, ברור הדבר שמספר המפגשים הללו, הם הרבה יותר מהמצופה לפי כל סטטיסטיקה. מי שטיפה מקשיב בין השורות, משתכנע שבוודאי זה לא מקרי שהפסוק "וה' פקד את שרה" מתוך הפרשה, והדיון החשוב מתי בישרו להם המלאכים על לידת יצחק, נלמד בדיוק ביום רביעי השבוע בדף היומי (ראש השנה יא.).

כאמור, אפשר להאריך רבות על העובדה המעניינת הזו ושכמותה, ועל הזדמנויות רבות שלימודים ומסכתות שונים, ׳יוצאים׳ הרבה פעמים בדיוק בחגים 'המתאימים'. אך לא כאן המקום, ובוודאי מי שזוכה ללמוד 'דף היומי', יכול להיות עד נאמן על עשרות ומאות 'מפגשים' שכאלו.

והדברים נקשרים לשמועה ידועה בשמו של הגאון מוילנא בדבר מי ששני לימודים שונים שלו נכרכים זה בזה, אשר הדבר אות וסימן כי לימודו של אותו אדם, לשם שמים הוא.

אולם, הסיפור הבא אותו שמעתי השבוע מכלי ראשון יכול ללמדנו, שגם מי שמחליט להצטרף ללימוד ה'דף היומי', באמצע הדרך, גם הוא ראוי לזכות לאותות וסימנים שכאלו.

•••

בעל המעשה, יהודי ירא שמים שמשתדל לקבוע עיתים לתורה, נפשו איוותה מזה שנים להצטרף ולהיות חלק מלומדי הדף היומי, אך עיסוקיו הרבים, טרדות החגים וטרדות החיים, היו חלק מה'תירוצים' שהעניק לו השטן כדי לדחות את ההצטרפות המיוחלת.

לפני כשבועיים, עת התחיל העולם כולו את מסכת ׳ראש השנה’, הוא הבטיח לעצמו שהפעם זה קורה. הוא קנה גמרות מיוחדות וקבע חברותא עם יהודי תלמיד חכם שגר בשכנות אליו. הוא ידע ש׳אחרי החגים׳ כבר פה, ועל סמך זה כמעט נדר, שביום שני ה' בחשון הוא מתחיל מסכת ראש השנה – כמו כולם – בכל הכח.

רבות מחשבות בלב איש, והיצר כמובן לא יעמוד מנגד, טרדות מיוחדות הזדמנו לו 'פתאום' ודחו את המפגש המיוחל עם החברותא. והרצון האמיתי להתחיל ברגל ימין בדף ב' עם כולם, השתבש לגמרי.

הוא התקשר עוד באותו ערב לחברותא המיועד, נבוך ומתוסכל: ״רציתי, אתה בעצמך יודע כמה רציתי, אבל כנראה שיש מישהו שרוצה הפוך, השטן פשוט חוסם ומקטרג, משבש את כל התכניות״, מירר.

החברותא, תלמיד חכם מכובד, ניחם אותו בדברי נועם, שדווקא בגלל שהתכניות משתבשות, זהו אות וסימן כמה יקר הלימוד שלו בעיני השם, וכמה צריך להמשיך להתעקש עליו, ולהילחם.

״אני מסכים לגמרי״, אמר גיבור סיפורנו, ״הבעיה שאני רואה שלא רק היום, אלא כל השבוע יש לי כמה טרדות ועומסים, קפצו עלי בבת אחת כמה דברים דחופים, ואני לא רואה רגע פנוי לפחות עד סוף השבוע״.

השכן המיוחד, החברותא המיוחל, לא התייאש ולא נרתע: "אל דאגה, קח את הזמן. תמיד יש עיסוקים, ואנחנו נצטרך יחד למצוא את הדרך לקבוע זמן קבוע, לצד העיסוקים, ולעמוד בו בכל הכח".

"בוא נקבע ביום שני הבא", המשיך החברותא בעצה נכונה, עד אז תסיים את עיסוקך בנחת, ואז נתחיל בכל העוצמה. ובעזרת ה' אחרי שנתחיל, יהיה לנו הרבה יותר קל״.