2.4 סוגיית שלוש השמועות (בבלי ר"ה כ ע"ב)
שם הסוגיה נקבע על פי התייחסותם של הראשונים לסוגיה זאת. כך למשל כתב המאירי:
שלש שמועות נזכרו בסוגיא זו, הראשונה צריך שיהא לילה ויום מן החדש והשניה נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה לאחר חצות בידוע שלא נראה סמוך לשקה"ח למאי נפקא מינה לאכחושי סהדי והשלישית עשרין וארבעה שעי מיכסי סיהרא לדידן שית מעתיקא ותמני סרי מחדתא ולדידהו שית מחדתא ותמני סרי מעתיקא למאי נפקא מינה לאכחושי סהדי.
סוגיה זאת נחשבת לסוגיה קשה ביותר, ונכתבו עליה פירושים רבים. יש שתי סיבות מרכזיות לקושי בפענוח הסוגיה:
א) לשון השמועות סתומה ויחידאית.
ב) חלק מהמפרשים התאמצו להתאים את נתוני הסוגיה לידע האסטרונומי שהיה מצוי בידיהם. היו מפרשים שנמנעו מלפרש חלקים מהסוגיה, כנראה בשל חוסר היכולת להתאימם לידע האסטרונומי.
רב האי גאון כותב:
ושמעתא דאמר ר' זירא אמ' רב [נח]מן עשרים וארבעא שאעי [מיכסי] סיהרא לדידן שית מעתיקא תמני מחדתא לדידהו שית מן חדתא ותמניסר מעתיקא אין אנו יודעין מאי קאמר ולא היאך וכמה פעמים [נשא]לנו עליה ואי אשכחנן בה טעמא הוה אמרינן וכלל שאינו דבר מדוקדק.
רבינו חננאל כותב:
גם זה שאמר אבוה דר' שמלאי נולד קודם חצות, וזה שאמר ר' זירא כ"ד שעי מיכסי סיהרא, דבר זה לא נתברר אצלנו יפה, לפיכך לא כתבנו בו פירוש.

מבנה הסוגיה:
הסוגיה פותחת במפגש של שני חכמים בני הדור הראשון, שמואל ואבא אבוה דר' שמלאי. שמואל מתפאר כי הוא יכול ל'תקן לכוליה גולה'; מן ההקשר עולה כי מדובר בתקנה קלנדרית. אבא אבוה דר' שמלאי מוכיח לשמואל שחסר לו ידע בנידון. הוא שואל את שמואל האם הוא מבין את משמעותו של משפט מברייתא 'דתניא בסוד העיבור': 'נולד קודם חצות נולד אחר חצות'. שמואל עונה בשלילה, ואבא אבוה דר' שמלאי מסיק מכך ששמואל איננו יודע דברים נוספים. בכך מסתיימת מערכה זו, ממנה עולה כי אבא אבוה דר' שמלאי הוכיח לשמואל כי איננו מסוגל לבצע את תקנתו הקלנדרית. לפי סדר הזמנים אין לאחר מערכה זו משנת 254 לספה"נ, היא שנת פטירת שמואל לפי אגרת רב שרירא גאון.
למערכה הקודמת יש המשך: לאחר שרבי זירא עלה לארץ ישראל שלח לבבל שתי שמועות, שהשנייה שבהן פותרת את החידה שהציג אבא אבוה דר' שמלאי לשמואל. עלייתו של רבי זירא לארץ ישראל נקבעה לסוף ימי ר' יוחנן, בין השנים 280-276 לספה"נ.
שתי השמועות ששלח רבי זירא נידונות באופן שונה: השמועה הראשונה, 'צריך שיהיה לילה ויום מן החדש', נידונה רק בהמשך, ואילו השמועה השניה 'נולד קודם חצות' נידונה מיד: שמועה זו נראית כהרחבה של דברי אבא אבוה דר' שמלאי הסתומים. בהרחבה זו, באמצעות הוספת מילים, פותר רבי זירא את החידה שהיתה סתומה מחכמי בבל למעלה מעשרים שנה. אל דברי רבי זירא סומך התלמוד הערה של רב אשי, באמצעות שאלה מקדימה: 'למאי נפקא מינה? אמר רב אשי: לאכחושי סהדי'. עוד בטרם דן התלמוד בשמועה הראשונה, מובאת שמועה נוספת של רבי זירא, שלישית, הפעם בשם רב נחמן. גם אל שמועה זו נסמכת הערה זהה של רב אשי. כעת חוזרת הסוגיה אל השמועה הראשונה 'צריך שיהיה לילה ויום מן החדש' ומעמיקה בה בסגנון של 'אמר מר'. נערך בירור מהו המקור המקראי לקביעה זו, ועל כך חולקים שני גדולי האמוראים שבדור השני בארץ ישראל, ר' יוחנן וריש לקיש. בהבנת המחלוקת בין ר' יוחנן לריש לקיש נחלקו שני גדולי הדור הרביעי בבבל, אביי ורבא, האם יש בין החולקים נפקות ממשית (רבא) או רק מחלוקת במקור הדרשה (אביי). כאן, בניגוד לשמועות שנידונו קודם, התלמוד לא שואל למאי נפקא מינה, וההערה של רב אשי חסרה.
כאשר הראשונים התייחסו בסוגיה זו לשלוש שמועות, הן התכוונו לשלוש שמועות של רבי זירא. על אף שהסוגיה נפתחת במעשה בימיו של שמואל, הרי ששתי השמועות ששלח רבי זירא הן השלד המרכזי של הסוגיה. יש לשים לב היטב לשמועה השלישית של רבי זירא: היא נאמרת בשמו של רב נחמן מהדור השני בבבל, כלומר, בתקופה שרבי זירא עוד היה בבבל, אלא אם כן נטען שרבי זירא שב לבבל, וזאת טענה שלא התקבלה במחקר. אם כך הוא, הרי שרבי זירא גילה עניין ורכש ידיעות בנושאים קלנדרים-אסטרונומיים עוד בטרם עלה לארץ ישראל, וידיעות אלו היו לרב נחמן שמסר לו אותן. אם כך, מבחינה כרונולוגית קודמת השמועה האחרונה של רבי זירא לשתי השמועות הראשונות, אלא שפתיחת הסוגיה במעשה הקדום של שמואל אילצה את המסדרים לדחות את השמועה בשם רב נחמן לסוף.
נמצא ששלוש השמועות, לפי הסדר שנזכר אצל ר' מנחם המאירי, הן אלו:
1. צריך שיהיה לילה ויום מן החדש.
2. נולד קודם חצות.
3. כ"ד שעי מכסי סיהרא.