"מר עוקבא אמר: רעיא חגרא ועיזי ריהטן, אבב חוטרא מילי, ואבי דרי חושבנא"
מר עוקבא מסביר למה האישה נענשת על עבירות מסוימות דווקא בשעת הלידה.

הוא אומר שזה כמו המשפט העממי: רועה צולע, שרודף אחרי עזים שברחו לו, ברגע שיגיעו לגדר הוא יקבל החלטה להעניש אותם, אך העונש הסופי, דהיינו "ההכאה" - זה יקרה רק בדיר.

אני מבין את הנמשל כך:

אם האשה עברה על העבירות הנ"ל = אם העזים התנהגו לא כהוגן.
האשה לא תקבל את העונש מיד, אלא אחר כך ב"איחור" בשעת הלידה = העיזים לא ייענשו מיידית, אלא עונשם "יידחה" עד שיגיעו לדיר.

האם הבנתי נכון המשל העממי?