סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

פורום פורטל הדף היומי

תעניתד ע"איב כסלו תשפ"ב18:47ציטוט מפירוש האברבנאל / ‏עלי
לגבי הניחוש של אליעזר עבד אברהם מפרשת חיי שרה ( מאתר דעת ) :
והנה הניחוש הזה שעשה אליעזר אינו מדרכי האמורי, ואינו מכלל לא תנחשו. לפי שכל ניחוש האסור, הוא במה שהשכל אינו מורה עליו, כי מה שיגזור האדם מדרך הסברה אין בו נחש. ואין זה אלא כאומר אם ימטיר למחר אזרע אדמתי.
והנה אליעזר היה יודע שכל מעשי יצחק היו מושגחים, ובפרט האשה אשר תיפול בגורלו.
ולכן אמר וגזר שהאשה אשר תהיה יותר שלימת המידות היא הראויה ליצחק. ובמה יודע זה, אם לא שתהיה נערה בלתי רבת השנים, ושתצא לשאוב מים שהוא דבר זר וקשה, לתת עמל וטורח כזה לנערה קטנה, ושעם כל זה יגבר עליה שלמות המידות כל כך, עד שלא תחוש לעמלה, ויקל בעיניה להיטיב לאיש לא ידעה. זה באמת מורה תכלית שלימות מידותיה שהיא ראויה לנוח על גורל הצדיקים.
כל שכן שלא עשה מעשהו העבד נסמך על אותה בחינה בלבד, אלא לקח הבחינה ההיא לסימן, ואח"כ חקר ודרש בעניינה בת מי היא ומה מעשיה. והיה אם כן עניינו משפט ישר כפי הסברה לא ניחוש.
ולכן התירו חז"ל ניחוש אשר כזה, באומרם כל ניחוש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש. כי הנה זכרו שני הצדיקים האלו, לא להיותם מנחשים גמורים, אלא שלקחו הם סימן למעשיהם, ונהגו כפי הסברא הישרה כאליעזר.
וכן העניין ביהונתן שבקש לעשות גבורה עצומה להכות עם נערו עם רב, וגם לעבור מקום צר, כמו שהעיד הכתוב שהיה עולה על ידיו ועל רגליו וכשרצה לעשות הגבורה הגדולה ההיא, בקש לדעת אם הם אמיצי לב או פחדנים. כי אם היה אמיץ לבם בגיבורים, לא נסה עצמו. ואם ימצא שיפחדו, רוצה לומר שידע שהם בטבעם פחדנים, וכאשר ישמעו תרועה ינוסו, חשב שיפלו זה בזה כמו שהיה, ועשה והצליח. וזה באמת לא היה בכלל נחוש לו, כי אם במשפט שכלי, ומנהגו של עולם היה.
ובמה שאמרו כל ניחוש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש, הכוונה בזה שכל נחש מהניחושים שלא ייסמך עליו האדם, כמו שהיו אלו סמוכים בדבר - מותר, ואינו נחוש – אסור. ורב כשהיה בודק עצמו במברא, לא היה תולה מעשיו באותה בדיקה.
ואולם מה שאמרו ר' יוחנן בדיק בינוקא, שנראה שהיה סומך מעשיו עליו, אין זה מצד
הניחוש, אבל הוא צד נבואה: בפרק קמא דבתרא, מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מהנביאים וניתנה לנערים ולשוטים.
וכמו שביאר הר"ן העניין הזה בדרשותיו.
ולזה הסכים הרמב"ם בספר המדע הלכות עבודת אלילים פי"א, כשיובן על אמיתתו.
ולא צדק הראב"ד במה שהשיג עליו. ואמנם לא אזכרנו פה ליראת האריכות.

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר