כתיב אור זרוע לצדיק ולי"ל שמחה. ובגמרא תענית איתא לא הכל לאורה צדיקים אורה ולישרים שמחה. פרש"י שם דשמחה עדיף מאורה ע"ש. ונראה כי ישר הוא כמו שהי' קודם החטא דכ' עשה את האדם ישר. ואחר החטא שנעשה תערובות טוב ורע אז נעשה בחי' צדיק ורשע כי צדיק הוא ברובו כמ"ש כל שזכיותיו מרובין ה"ז צדיק. אבל בחי' ישר הוא שלא יהי' שום התנגדות. לכן כתיב בנח איש צדיק. ואברהם אבינו התחיל לתקן כל שורש החטא והוא הדרך שזכו בנ"י בכח התורה. כדכ' יצפון לישרים תושי' וזה א"א להיות בדרך הטבע. רק האבות המשיכו זה הדרך לעולם. וע"ז כ' ולישרי לב שמחה כי שמחה הוא כשאין תערובות סט"א כלל. וכמו שהי' קודם החטא. כשמחך יצירך בג"ע מקדם. ומעין זה הוא ימי שמחה דסוכות ע"י שביוה"כ נמחלו כל העונות. ובכל שנה בעשי"ת בכלל ניתקן איזה פרט מן חטא הכולל של אדה"ר לכן הוא בחי' ולישרי לב שמחה [וי"ל ג"כ דבחי' הלולב היא אור זרוע לצדיק שהוא הכנה לכל השנה כשיהי' תערובות לכן רמזו בלולב ראשון לחשבון עונות] ומ"מ הוכרח נח לתקן מקודם בחי' צדיק ואח"כ באו האבות בבחי' ישרים שכ"כ אור זרוע לצדיק אח"כ לישרי לב שמחה. ומעין זה יש בכל שנה כמו שהי' בכלל הדורות בפסח זמן חירותינו להגאל מפסולת התערובות טו"ר ואח"כ זוכין לתורה ונעשין ישרים כנ"ל