בס"ד
י"א טבת תשפ"ב

משולם הכהן חרך
ברוקלין, נ.י. ארצות הברית
[email protected]

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ב עמוד ב
האמר רב חסדא
מ"ם וסמ"ך שבלוחות
.בנס היו עומדין
רש"י
בנס היו עומדין - שהיתה חקיקתן משני עבריהן הלכך, שאר אותיות יש להן מקום דבק, אלא מ"ם וסמ"ך היתה באויר (ודוקא בסתומים)


ושאל אחד הלא התורה היתה נכתבת בכתב עברי עד עזרא?
(ראה תמונה של כתב עברי -מצורף)
.ולא בכתב אשורי
ובכתב עברי המ"ם וסמ"ך יש להם מקום דבק

:ובאמת שאלה זו שאלו את הרדב"ז (ר דוד בן זמרא)
שו"ת רדב"ז/תתפג
שאלת עלה דהא דאמרינן במס' שבת מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין וקשיא לך הא דגרסינן בסנהדרין פ' כהן גדול (דף כ"א) אמר מר זוטרא ואי תימא מר עוקבא בתחלה נתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקדש חזר ונתנה להם בימי עזרא בכתב אשורי ולשון ארמי בררו להם כתב אשורי ולשון הקדש והניחו להדיוטות כתב עברי ולשון ארמי מאן הדיוטות א"ר חסדא כותאי. מאי כתב עברי א"ר חסדא ליבונאה. תניא ר' יוסי אומר ראוי היה עזרא וכו' ואף על פי שלא נתנה התורה על ידו נשתנה הכתב על ידו שנאמר וכתב הנשתוון וכו' ר"א בכתב זה ניתנה תורה לישראל וכו' רשב"א משום ר' שמעון בן פרטא שאמר משום ר' אלעזר המודעי כתב זה לא נשתנה כל עיקר וכו' הא למדנו דהוי פלוגתא דתנאי אם ניתנה תורה בכתב אשורי או בכתב עברי דרבי יוסי סבר בכתב עברי ניתנה וכן איכא תנא בספרי דס"ל הכי ומאי וכתב לו את משנה התורה דעתיד להשתנות וכן מ"ז ואי תימא מר עוקבא ור"ח הכי ס"ל והנך תנאי סבר בכתב אשורית ניתנה התורה. ובדקנו בכתב עברי הנמצא היום ביד הכותיים שכתוב ס"ת שלהם ולא נמצא שמ"ם וסמ"ך צריכין לעמוד בנס ולא בשום אות זולת העי"ן שהיא כמו משולש סתום וליכא למימר שהכתב עברי עצמו נשתנה חדא שאין לנו לומר כן מסברא. ותו דאלו הכותיים מחזיקים במצות קריאת התורה והספרים שלהם קדומים וגם לא הלכו בגולה ולא הורקו מכלי אל כלי דכאן בארץ ישראל ספרי כותים נמצאו וכאן היו. ותו שהרי מטבעות הרבה של חצי שקל נמצאים היום וכתוב בהם כתב עברי והוא אשר לכותיים בלי שינוי וא"כ קשיא דרב חסדא אדר"ח ולא ניחא לן לפרושי דמילתא דמר זוטרא ואי תימא מר עוקבא קמפרש ולא ס"ל דא"כ לא הוה אמר הכא בפשיטות דהא אמר ר"ח מ"ם וסמ"ך וכו' וה"ל לתלמודא לאקשויי מינה ולתרוצי. וליכא לפרושי נמי דלסימנא בעלמא נקט מ"ם וסמ"ך כלומר אותם האותיות שבכתב עברי העשויות כמ"ם וסמ"ך שבכתב אשורית בנס היו עומדים חדא שאין באותיות העברי שיהיה ראוי לעמוד בנס אלא עי"ן לבד ואמאי נקט תרתי לסימנא. ותו דאי לסימנא מאי פריך בריש פ"ק דמגילה לר' חייא בר אבא דאמר מנצפ"ך צופים אמרום והכא נמי מאי מייתי לדרב חסדא לענין פתוח שעשאו סתום כיון דמ"ם וסמ"ך גופייהו לאו בנס היו עומדין וא"כ הדרא קושיין לדוכתא. ותו קשיא דפריך בכל דוכתא מדרב חסדא בפשיטות כאלו הוא דבר שאין עליו חולק והרי מ"ז ואי תימא מ"ע ור' יוסי דנמוקו עמו ותנא דסיפרי כולהו ס"ל בכתב עברי ניתנה תורה וא"כ לא היו עומדין בנס. ותו קשה להני תנאי ואמוראי שהכתב שניתנה בו התורה נשתנה לגריעותא כולי האי עד שהיו משמשים בו באיגרות ובמטבעות ובכל דבר שאין בו קדושה כלל והניחוהו להדיוטות ולא עוד אלא שאינו מטמא את הידים כדתניא פ"ק דמגילה והכתב שנתחדש ע"י המלאך וכתב בו עזרא את התורה יש בו כ"כ קדושה שהוא מטמא את הידים ואסור לזורקו ולהשתמש בו בדבר שאין בו קדושה. ועוד קשה שהרי סודות גדולות מקובלות איש מפי איש בציור האותיות ובציור השמות ותלויים בהם כהרים גדולים וחוברו ספרים רבים כזה מכמה שנים והציורים כולם הם באותיות אשורית ולא בעבריות. והנה בספר הבהיר לר' נחוניא בן הקנה יש כמה סודות בציור האותיות וכן בספר הזוהר לרשב"י וכן בספר אלקנה ורבים כאלה. ודוחק גדול הוא לומר שכל זה כנגד סברת ר"י דנמוקו עמו או שנאמר שכל אלו הסודות היו בכתב שנתחדש אבל בכתב עברי אין סוד בציורן והיה מן הראוי שתנתן התורה בתחלה באותיות שהסודות האלה תלויין בציורן. סוף דבר אין דעתי מקבל וסובל שיהיה שום תנא או אמורא סובר שזה הכתב האשורי נתחדש לגמרי בימי עזרא. אלא כך הם הצעתן של דברים כי עשרת הדברות הכתובים על הלוחות לכ"ע היו בכתב אשורית ובזה אין חולק כלל והיינו דמ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין וזה הכתב לא היו מכירין בו אלא מלאכי השרת ובזמן שקבל מרע