מרדכי נמשל לראש הבשמים, וידוע שריח טוב מורה על טהרה (סוטה מט, א "בני טהרה יש בך") ואילו המן עשה עצמו ע"ז שנמשלה ע"י הנביאים בדברים של מיאוס, כמבואר להלן כה, ב "אמר רב נחמן כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעבודה זרה דשריא דכתיב כרע בל קרס נבו וכתיב קרסו כרעו יחדיו לא יכלו מלט משא וגו' רבי ינאי אמר מהכא לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו אל תקרי כבודו אלא כבידו" (עיין רש"י שם) וכן מכונה הע"ז "גילולים".
וכן היה אח"כ גם במציאות כששפכה ביתו עליו את תכולת הכלי של בית הכסא