תלמוד בבלי מסכת מגילה דף טז עמוד א
אמר ליה: היושב בשער המלך. - אמר ליה: סגי ליה בחד דיסקרתא, אי נמי בחד נהרא! - אמר ליה: הא נמי הב ליה, אל תפל דבר מכל אשר דברת

ייתכן שהטעם שאחשורורש היה נדיב, [מלבד מה שזה משמים,] שאחשורוש הגיע למסקנא שיש כאן איזה מרד, ואולי גם אם לא הגיע למסקנא ממש (ורק מספק), זה גם מצדיק לתת לו בנדיבות למען ישמעו וייראו, כמו שמלך נתן למישהו מתנה סך כסף רב, שאל אותו למה? ענה לו המלך: ככה זה מתנה של מלך, מלך נותן מתנה לפי המושגים שלו, ככה גם עם אחשורורש אם יש אפילו חשד שייתכן ויתברר כלא נכון, זה מחירו של חשד אצל אחשורוש?!

ומצאתי בהערות חברותא:
ובעיון יעקב כתב, דאפשר לומר דכוונת אחשורוש היתה לרעת היהודים, שהיה מתיירא, שאולי ע"י הטובה שעשה מרדכי למלך, יבקש ממנו לבטל הגזירה שחתם על היהודים. לכך הזהיר להמן, לעשות מהר תשלום גמול למרדכי על ידו, בהתרוממות גדולה, כדי שלא יוכל מרדכי לבקש עוד גמול אחר. ומרדכי הבין את כל זה, ולכן אחר כל הכבוד הזה - שב לשקו ולתעניתו, ובטח בה' שיבטל הגזירה ע"י תשובתו, ולא שם פניו אל רהבים.