תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כא עמוד א
תנו רבנן: מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד, משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין תורה מיושב.


ילקוט הגרשוני, דכוונת חז"ל, דעד זמנו של ר"ג היו למדים מעומד, כלומר, שהיתה להם אפשרות לפרנס את עצמם [כדאיתא בחז"ל על הפסוק: "ואת כל היקום אשר ברגליהם" - זה ממונו של אדם, שמעמידו על רגליו]. והיות ולא היו צריכים שום חיזוק מאחרים, היו מכובדים בעיני העם, והיו דבריהם נשמעים. אבל משמת ר"ג, ירד חולי לעולם. כלומר, שלא היה להם ממון - שמעמיד את האדם על רגליו, והיו למדים מיושב. כלומר, שהיו נסמכין על בעלי בתים, שתמכו בידם כדי שיוכלו לישב באהלה של תורה. ועי"כ בטל כבוד תורה, כי חכמת המסכן בזויה, ודבריו אינם נשמעים. וזהו שאמרו: משמת ר"ג - בטל כבוד תורה. (מובא בספר חברותא)