ביה"ד מעסיק במועד פועלים בשכר נמוך מהרגיל. הוא מנצל את העובדה שהללו זקוקים לפרנסה למשפחתם ואת העובדה שללא הכנסה זעומה זו יתכן ולא רק מועד לא יהיה להם אלא אפילו חול לא יהיה להם אלא מחסור, ושאין עבודה אחרת במועד, ולכן הם נאלצים להיות מוכנים לעבוד בשכר נמוך מהרגיל. מדוע אין גובים מבעלי השדות תשלום כלשהו עבור העבודה הנעשית בסופו של דבר לטובתם, כדי להשלים את שכר העבודה של הפועלים לשכר רגיל לפחות, והרי מי שעובד בזמן חופשה ראוי שיקבל שכר גבוה מהרגיל ולא נמוך מהרגיל ? ברור שהמושגים בעת העתיקה היו שונים משלנו, אך האם לא היינו מצפים מחז"ל לרגישות יותר גדולה למצבם של הפועלים ?

מַאי שְׁנָא בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד דְּנָפְקִינַן אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם שְׂכַר פְּעוּלָה דְּמוֹזְלִי גַּבַּן
אָמַר רַב זְבִיד וְאִיתֵּימָא רַב מְשַׁרְשְׁיָא שְׁמַע מִינַּהּ כִּי יָהֲבִינַן לְהוּ שָׂכָר מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה יָהֲבִינַן לְהוּ דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִדִּידְהוּ יָהֲבִינַן לְהוּ מַאי נָפְקָא לַן מִינַּיְיהוּ כֹּל כַּמָּה דְּבָעוּ לִיתֵּן לְהוּ.
מדוע שילמו לפועלים מתרומת הלשכה בלבד ( מה המקור לכך ? חיוב דאורייתא כלשהו או אחר ?,) וכי אסור לשלם ממקור ציבורי אחר עבור עקירת כלאים בשדות, וכל זה כאמור בלי להתחשב בפגיעה הנובעת מכך בשכר הפועלים ?
סליחה על הבורות אך אשמח לקבל הסבר ראוי.