בוקר טוב
לענין מה שנאמר היום בדף היומי יבמות נ"ה ע"ב, שלמ"ד משמש מת בעריות חייב - איצטריך "שכבת זרע" באשת איש לפטור במשמש עם מתה, הו"א שכיון שנקראת "שארו" גם לאחר מיתה, כמו שרואים בפרשת השבוע "כי אם לשארו" שכהן חייב להיטמא לאשתו - קמ"ל שאדם אחר המשמש איתה פטור.

ראו דבר דומה תשובת של הרב חיים דוד הלוי שו"ת עשה לך רב כרך ז. השואל אומר שהוא אדם חולני ואינו יכול להשכים לבית הכנסת מידי יום להגיד קדיש על אישתו המנוחה, וילדיהם טרודים בפרנסתם ובגידול ילדיהם הקטנים וגם הם לא יכולים, ויכולים לשכור מי שיאמר עליה קדיש והשאלה היא על מי התשלום. והשיב הרב שהילדים חייבים בתשלום, אבל אם לא יתנו - שיתן הוא, "אשתו היא עד תחיית המתים".

הרב למד זאת מתשובת התשב"ץ, בענין חובת קבורה שהטילו חכמים על הבעל לקבור את אשתו כחלק מתנאי הכתובה, ושודדי קברים הוציאוה מקברה, וכתה התשב"ץ שחיוב הקבורה מוטל על הבעל אפילו מאה פעמים, "אשתו היא עד תחיית המתים".

ראו בצילום המצורף.