בבא מציעא ה' א'

" חד למודה מקצת הטענה וחד למודה ממין הטענה"

ציטוט משוטנשטיין
"דין זה שנוי במחלוקת תנאים במסכת שבועות לח ב שתביא הגמרא בהמשך.הגמרא טוענת שרבי חייא סובר כשיטת חכמים במשנה שם,שההודאה שאינה ממין הטענה אינה מחייבת שבועה.לפי זה יש לומר שייתור הלשון שבכתוב "כי הוא זה" נצרך לדרוש ממנו למעט הודאה שלא ממין הטענה,והוא אינו מיותר לדרוש ממנו למעט העדאת עדים במקצת.
לשון רשי כאן היא שצריך שתהיה ההודאה ממין טענת הכפירה.
לכאורה דברי רשי מתייחסים לדעתו של תנא נוסף במסכת שבועות שם,הסובר שלא די בהודאה ממין התביעה,אלא צריך שתהיה גם הודאה ממין הכפירה.
לפי שיטה זו,אם אדם תובע את חבירו חטים ושעורים,והודה לו חבירו בחטים וכפר בשעורים,למרות שההודאה היא ממין הטענה אינו חייב בשבועה,הואיל ואין ההודאה ממין הכפירה..."

השאלה היא כזאת-אם בדף ד' ב' אמרנו שאם אדם תובע את חבירו כלים וקרקעות,והוא מודה בכלים(או אפילו במקצת מהכלים)וכפר בקרקעות-חייב שבועה,("מקצת כלים חייב"),אז מה בעצם ההבדל בין אם תבע אותו חטים ושעורים והודה לו בחטים וכפר בשעורים?ההקבלה היא אותה הקבלה,למה בכלים וקרקעות מתחייב ובחטים ובשעורין פטור?

מקווה שהובנתי.
תודה רבה בשורות טובות!!!!