במשנתינו כתוב - נגר שיש בראשו גלוסטרא
רבי אליעזר אוסר
ורבי יוסי מתיר
אמר רבי אליעזר מעשה בכנסת שבטבריא שהיו נוהגין בו היתר
עד שבא רבן גמליאל והזקנים ו..............................אסרו להן
ר' יוסי אומר................................................ איסור נהגו בו
ובא רבן גמליאל והזקנים ו...................................התירו להן

יבמות צו:
ר' אלעזר אמר לשמעתא בי מדרשא ולא אמרה משמיה דר' יוחנן שמע רבי יוחנן איקפד עול לגביה רבי אמי ור' אסי אמרו ליה לא כך היה המעשה בבית הכנסת של טבריא בנגר שיש בראשו גלוסטרא שנחלקו בו רבי אלעזר ורבי יוסי עד שקרעו ספר תורה בחמתן קרעו ס''ד אלא אימא שנקרע ס''ת בחמתן והיה שם רבי יוסי בן קיסמא אמר תמיה אני אם לא יהיה בית הכנסת זו עבודת כוכבים וכן הוה הדר איקפד טפי אמר חברותא נמי עול לגביה ר' יעקב בר אידי א''ל {יהושע יא-טו} כאשר צוה ה' את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע לא הסיר דבר מכל אשר צוה ה' את משה וכי על כל דבר שאמר יהושע היה אומר להם כך אמר לי משה אלא יהושע יושב ודורש סתם והכל יודעין שתורתו של משה היא אף ר' אלעזר תלמידך יושב ודורש סתם והכל יודעין כי שלך היא אמר להם מפני מה אי אתם יודעין לפייס כבן אידי חברינו ורבי יוחנן מ''ט קפיד כולי האי דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב {תהילים סא-ה} אגורה באהלך עולמים וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים אלא אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעוה''ז דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כל ת''ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר אמר ר' יצחק בן זעירא ואיתימא שמעון נזירא מאי קראה {שיר השירים ז-י} וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים ככומר של ענבים מה כומר של ענבים כיון שמניח אדם אצבעו עליו מיד דובב אף תלמידי חכמים כיון שאומרים דבר שמועה מפיהם בעוה''ז שפתותיהם דובבות בקבר:

שקלים ז:.
היה זה ביכנ"ס של טרסיים
ויש שם עוד מעשה ששני אמוראים הסתתרו מר' יוחנן. עיי"ש

ולסיום
יתכן שזה בסיפור שמוזכר בערובין סא.
(כל הכועס כאילו עובד ע"ז)
דתניא התיר ר' שיהו בני גדר יורדין לחמתן
ואין בני חמתן עולין לגדר
מאי טעמא ... כי אתא רב דימי אמר
טטרוגי מטטרגי להו בני גדר לבני חמתן
(רש"י - מכין והורגין היו בני גדר לבני חמתן)
ומאי התיר התקין ומאי שנא שבת דשכיחא בה שכרות
כי אזלי להתם נמי מטטרגי להו
(רש"י - בני גדר לחמתן נמי מטטרגי להו בני גדר לבני חמתן)
(מתרצים במשל...) כלבא בלא מתיה (כלב שאינו נמצא בעירו)
שב שנין לא נבח.
(והיינו, שאינם תוקפים כאשר הם בעיר אחרת.)
השתא נמי מטטרגי בני חמתן לבני גדר
כולי האי לא כייפי להו
(רש"י - לא כייפי בני גדר דאפילו בלא מתייהו ליטטרגו להו בני חמתן)
רב ספרא אמר עיר העשויה כקשת הואי
רב דימי בר חיננא אמר אנשי עיר גדולה ואנשי עיר קטנה הואי