יש דמיון-צלילים רב בין המלה "צהבת" בצרפתית עתיקה (ילונציא"ה) ובין המלה, ממוצא שונה לגמרי, המציינת "קנאות" (jalosie ילושיא"ה); הנחה נועזת למדאי תהיה, שרש"י התכוון לרמוז על הקשר בין מחלת "הירקון" ובין הקנאה, הגורמת לאדם, שפניו "מוריקות". צורה שונה של הלעז גלניצ"א (=ילניצא"ה jalnice) מופיעה בדפוס סונצינו. חוץ מצורה זו אין בשום מקור (אף לא במס' 741 להלן) האות צד"י המתבקשת, ובמקומה, בכל כתבי-היד, האות סמ"ך, שרש"י נמנע שיטתית מלהשתמש בה! ר' מילונו של לוי (מס' 519).