(סנהדרין קח ע"א - מהמהם) - הוויה, מהות, ישות

הערות לערך זה
המלה, שריב"ן מסביר בזה, שייכת לפסוק שבספר יחזקאל (ז', י"א). שם רש"י נותן שני פירושים: א) כמו "מהם" (לעיל, באותו פסוק) בכפילות אותיות; ב) מלשון "המה" (לשאוף, לכמוה), והכוונה בשניהם: "מבניהם" (לפי התרגום). בלונדהיים התייאש מפענוח הלעז, אך ציין, לפי דברי ריב"ן בדה"מ הקודם "לא מהם": "… ולא במשאם", כי הוראתו "משא", דבר שאין לו זכר בפירוש רש"י על יחזקאל. אני משער, שמדובר כאן בפועל estre (להיות) בשימושו כשם עצם במשמעות "הוויה, ישות, מהות". ואם כן אולי צריך לקרוא, במקום "במשאם", "במשהם" = במה שהם (השווה "משהו"). לוי במילונו (מס' 430) גורס אישטורדיא"ה estordie (המומה).