|
שם:
קומטו"ן (שבת קמה ע"ב - קומטין) - רוזן הערות לערך זה כאן רש"י מציין בפירוש, שהמלה התלמודית היא בעצמה "לשון לעז", ואמנם הגרסה הנכונה היא בארמית "קומטין" ובצרפתית "קומטון", אלא שבדפוסים התבלבלו ביניהן: בדפוס וילנא קוראים בנוסח התלמוד "קמטון" ובדיבור המתחיל ברש"י "קומטין" והלעז עצמו הושמט. ראוי להעיר, שבני דורו של רש"י שמעו בלי ספק, במאמר התלמוד על "קומטין" ו"הגמון" - כך כפי הנראה הגרסה הנכונה - המשתלטים על טבריה, הד של מסעי הצלב, שבהם עשו הנוצרים שמות ביהודי ערי הקודש שבארץ-ישראל. ר' מילונו של לוי (מס' 239). |
