דף י עמוד א * למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג? - שאם יאמר לך אדם: כלום יש עבד שמורד ברבו? אף אתה אמור לו: כלום יש בן שמורד באביו? * שלמה אמר את הפסוק "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה" כנגד דוד אביו שדר בחמשה עולמים ואמר שירה. * דוד המלך אמר 5 פעמים "ברכי נפשי" בספר תהילים כנגד הקב"ה וכנגד נשמה. * "מי כהחכם ומי יודע פשר דבר" - מי כהקב"ה שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים בין חזקיהו לישעיהו. * אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם - אל ימנע עצמו מן הרחמים. דף י עמוד ב * אפי' בעל החלומות אומר לו לאדם למחר הוא מת - אל ימנע עצמו מן הרחמים. * "והטוב בעיניך עשיתי" - שסמך גאולה לתפלה / שגנז ספר רפואות. * 6 דברים עשה חזקיהו המלך, על 3 הודו לו ועל 3 לא הודו לו. * כל התולה בזכות עצמו - תולין לו בזכות אחרים, וכל התולה בזכות אחרים - תולין לו בזכות עצמו. * הגמרא מביאה דרשות שונות על פסוקים בענין השונמית. * כל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומהנהו מנכסיו - מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב תמידין. * אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל, אלא במקום נמוך ויתפלל. * המתפלל צריך שיכוין את רגליו. * לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם. * גדול הקורא ק"ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה.
דף כא עמוד א * רב יהודה מביא את המקור מהתורה לברכת המזון שאחרי האכילה ולברכת התורה שלפני הלימוד. * ר' יוחנן ניסה ללמוד בקל וחומר שיש חובה מדין תורה לברך ברכת התורה לאחר הלימוד וברכת המזון לפני האכילה, ונדחו דבריו. * לדעת רב יהודה: ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא - אינו חוזר וקורא [ור' אלעזר חולק], ספק אמר אמת ויציב ספק לא אמר - חוזר ואומר אמת ויציב. * לדעת ר' אלעזר: ספק התפלל ספק לא התפלל - אינו חוזר ומתפלל, ורבי יוחנן אמר: ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו. * היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל - פוסק ואפילו באמצע ברכה. * התפלל ונכנס לביהכ"נ ומצא צבור שמתפללין - אם יכול לחדש בה דבר יחזור ויתפלל, ואם לאו אל יחזור ויתפלל. דף כא עמוד ב * הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שמתפללין - לדעת רב הונא: אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש"ץ למודים יתפלל ואם לאו אל יתפלל, לדעת ריב''ל: אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש"ץ לקדושה יתפלל ואם לאו אל יתפלל. * כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה. * הגמרא מכריעה להלכה שלא מפסיק באמצע תפילתו אפילו לא ל"יהא שמו הגדול מבורך". * לדעת ריב"ל: בעל קרי אסור בדברי תורה. * רבי יהודה לא דורש "סמוכים" בכל התורה חוץ ממשנה תורה. * כל המלמד לבנו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו קבלה מהר חורב.