דף סא עמוד א
* לעולם יהיו דבריו של אדם מועטים לפני הקב"ה.
* אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי.
* בגדולה מתחילין מן הגדול, ובקללה מתחילין מן הקטן.
* נחלקו רב ושמואל אם אדם הראשון נברא זכר מצדו האחד ונקבה מצדו השני ואח"כ הפרידם הקב"ה, או שהקב"ה ברא את חוה מזנבו של אדם הראשון. (והגמרא מקשה שוב ושוב לדעות השונות).
* "ויביאה אל האדם" - מלמד שנעשה הקב"ה שושבין לאדם הראשון - מכאן למדה תורה דרך ארץ שיחזור גדול עם קטן בשושבינות ואל ירע לו.
* לא יהלך אדם אחורי אשה בדרך.
* המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה - אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם.
* שתי כליות יש בו באדם - אחת יועצתו לטובה ואחת יועצתו לרעה.

דף סא עמוד ב
* צדיקים יצר טוב שופטן, רשעים יצר רע שופטן, בינונים זה וזה שופטן.
* לא נברא העולם אלא לרשעים גמורים או לצדיקים גמורים.
* אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך, ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך.
* רבי עקיבא אומר: בכל נפשך - אפילו נוטל את נפשך.
* בשעה שהוציאו את ר' עקיבא להריגה זמן ק"ש היה והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים.
* בברייתות מובאות דעות שונות לאיזה כיוון אסור להתפנות (בגלל קדושת ירושלים והר הבית), והאם גם לאחר החורבן קיים האיסור.

דף סב עמוד א
* אין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום, אין נפרעין מעומד אלא מיושב, אין מקנחין בימין אלא בשמאל (ובגמרא מובאים כמה טעמים לדין זה).
* כל הצנוע בבית הכסא נצול משלשה דברים מן הנחשים ומן העקרבים ומן המזיקין, ויש אומרים אף חלומותיו מיושבים עליו.
* רבי אמי ורבי אסי אמרו שקיבלו מסורת בענין בית הכסא - להיות צנוע ולשתוק שם, וקיבלו מסורת בענין יסורים - לקבלם בשתיקה ולבקש רחמים.
* אין קורין צנוע אלא למי שצנוע בבית הכסא.
* כשם שנפרעין מן המתים, כך נפרעין מן הספדנין ומן העונין אחריהן (אם מפליגים בשבחו של המת יותר מדי).
* ירגיל אדם את עצמו ליפנות שחרית וערבית, כדי שלא יצטרך לנקביו באמצע היום ויהא צריך להתרחק.

דף סב עמוד ב
* על כל משכב שכב חוץ מן הקרקע, על כל מושב שב חוץ מן הקורה.
* אמר לו דוד לשאול: מן התורה בן הריגה אתה, שהרי רודף אתה והתורה אמרה בא להרגך השכם להרגו, אלא צניעות שהיתה בך היא חסה עליך.
* כל המבזה את הבגדים סוף אינו נהנה מהם.
* "וכהשחית ראה ה' וינחם" - נחלקו האמוראים מה ראה ה': יעקב אבינו / אפרו של יצחק / כסף כפורים / בית המקדש.
* הנכנס לבית הכנסת על מנת שלא לעשותו קפנדריא או על מנת להתפלל - מותר לעשותו קפנדריא.
* כל הרוקק בהר הבית בזמן הזה כאילו רוקק בבת עינו.
* לדעת רבא: רקיקה בבית הכנסת מותרת.

דף סג עמוד א
* אין עונין אמן במקדש.
* הלל הזקן אומר: בשעת המכניסין (שאין חכמי הדור מרביצים תורה לתלמידים) - פזר (אתה לשנות לתלמידים), בשעת המפזרים - כנס, ואם ראית דור שהתורה חביבה עליו - פזר, ואם ראית דור שאין התורה חביבה עליו - כנס.
* איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה? - "בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך".
* לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה.
* לעולם אל ירבה אדם רעים בתוך ביתו.
* אל ימנה אדם אפוטרופוס בתוך ביתו.
* למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? - לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין.
* למה נסמכה פרשת סוטה לפרשת תרומות ומעשרות? - לומר לך כל שיש לו תרומות ומעשרות ואינו נותן לכהן סוף נצרך לכהן על ידי אשתו.
* כל המשתף שם שמים בצערו כופלין לו פרנסתו.
* כל המרפה עצמו מדברי תורה (ואפילו מצוה אחת) - אין בו כח לעמוד ביום צרה.

דף סג עמוד ב
* חכם שטמא - אין חברו רשאי לטהר, אסר - אין חברו רשאי להתיר.
* כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היו שם רבי יהודה ורבי יוסי ור' נחמיה ור' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי פתחו כולם בכבוד אכסניא ודרשו - ולאורך כל העמוד מובאות דרשותיהם.
* חביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום כיום שנתנה מהר סיני.
* אין התורה נקנית אלא בחבורה.
* מנין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה? - שנאמר: "זאת התורה אדם כי ימות באהל".
* לעולם ילמוד אדם תורה ואחר כך יהגה (יעיין).
* כל המנבל עצמו על דברי תורה (ששואל לרבו כל ספקותיו ואף על פי שיש בהם שחבריו מלעיגים עליו) - סופו להתנשא.

דף סד עמוד א
* הגמרא מביאה 5 מימרות של רבי אבין הלוי.
* כל הדוחק את השעה שעה דוחקתו, וכל הנדחה מפני השעה שעה נדחת מפניו.
* סיני ועוקר הרים - סיני קודם.
* על בעל הקורה להיכנס בעביה של קורה.
* כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה - כאילו נהנה מזיו שכינה.
* הנפטר מחברו - אל יאמר לו "לך בשלום", אלא "לך לשלום".
* הנפטר מן המת - אל יאמר לו "לך לשלום", אלא "לך בשלום".
* היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה - זוכה ומקבל פני שכינה.
* תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.
* תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.

הדרך עלך מסכת ברכות