דף מד עמוד א * מותר השמן שבנר ושבקערה - אסור, ורבי שמעון מתיר. * לדעת רבי יהודה אסור לטלטל מוקצה מחמת מיאוס ומוקצה מחמת איסור, לדעת רבי מאיר אסור לטלטל מוקצה מחמת איסור, לדעת רבי שמעון אסור לטלטל נר הדולק בשבת. * לדעת רבי אליעזר ברבי שמעון: מותר ליהנות מן השמן הנמצא בנר דולק שהולך וכבה מעצמו. * פמוט שהדליקו עליו בשבת - לדברי הכל אסור לטלטלו, ואם לא הדליקו עליו בשבת - לדברי הכל מותר לטלטלו. דף מד עמוד ב * לדעת רב: מטה שייחדה למעות: אם כבר הניח עליה בעבר מעות - אסור לטלטלה בשבת, ואם עדיין לא הניח עליה מעות - מותר לטלטלה בשבת. * לדעת רב: מטה שלא ייחדה למעות: אם יש עליה מעות - אסור לטלטלה, ואם אין עליה מעות - מותר לטלטלה ובתנאי שלא היו עליה מעות בבין השמשות. * עולא הקשה על דעת רב ממשנה במסכת כלים שממנה עולה שאם אין עליה מעות מותר לטלטלה אף אם היו עליה בבין השמשות, ומתרצת הגמרא שמשנה זו היא כדעת רבי שמעון הסובר שאין מוקצה, ואילו רב סובר כדעת רבי יהודה שיש מוקצה.
דף מט עמוד א * במשנה בתחילת הפרק נאמר שאין טומנים בערב שבת "ולא בתבן ולא בזגין ולא במוכין ולא בעשבין בזמן שהן לחין" - והגמרא מתלבטת האם הכוונה ללחין מחמת עצמן או מחמת דבר אחר. * תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים - לדעת אביי: שלא יפיח בהן, לדעת רבא: שלא יישן בהן. * הגמרא מבארת מדוע אלישע נקרא "בעל כנפים". * כנסת ישראל נמשלה ליונה - מה יונה כנפיה מגינות עליה, אף ישראל מצות מגינות עליהן. * במשנה נאמר שהשלחין מותרין בטלטול, והגמרא מתבלטת אם מדובר בשלחין של בעל הבית או אף של אומן. דף מט עמוד ב * הגמרא מביאה מחלוקת תנאים אם עורות של אומן מותרים בטלטול. * אבות מלאכות ארבעים חסר אחת - לדעת רבי חנינא בר חמא: כנגד עבודות המשכן, לדעת רבי שמעון ברבי יוסי בן לקוניא: כנגד 'מלאכה' 'מלאכתו' ו'מלאכת' שבתורה. * רב יוסף מסתפק איזה פסוק לא נחשב במנין של שלושים ותשע המלאכות המוזכרות בתורה - "ויבא הביתה לעשות מלאכתו" או "והמלאכה היתה דים".
